"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניצחון הימין תלוי בעיקר במצביעיו

הפעם תלוי נתניהו בעצמו וביכולתו להמריץ את בוחרי הימין בדרך לניצחון ברור בבחירות • כל תוצאה אחרת מלבד 61 מנדטים לגוש נתניהו תהווה כישלון ברור

,עודכן
0השמעה
קלפי, צילום: לירון מולדובן

בחירות 2022 הולכות ומתקרבות, ושוב השאלה המרכזית היא אם יצליח בלוק נתניהו לזכות ב־61 מנדטים.

מאז בחירות 2019 נכשל נתניהו במשימה זו, ונראה כי הפעם סיכוייו להצליח נוחים מאי פעם.

ניצחונו יוכל להתממש אם יתקיימו שני תנאים בו־בזמן: הראשון הוא אחוז הצבעה נמוך בקרבהמגזר הערבי; והשני, ולא פחות חשוב, הוא אחוז הצבעה גבוה בקרבמצביעי ימין.

בבחירות 2020, שבהן זכה גוש הימין ב־58 מנדטים, התמלא רק אחד משני התנאים הללו. בעוד אחוז ההצבעה בקרב ערי הימין היה גבוה יחסית, אחוז ההצבעה במגזר הערבי היה הגבוה ביותר מאז בחירות 1999 (64.8%).

בבחירות 2021, לעומת זאת, בעוד אחוז ההצבעה בקרב המגזר הערבי היה הנמוך אי פעם (44.6%), חלה ירידה משמעותית באחוזי ההצבעה של מצביעי ימין.

כך, בעוד בערים המזוהות עם המרכז־שמאל חלה ירידה באחוז ההצבעה בשיעור ממוצע של 1.5% (תל אביב 1.7%, הרצליה 1%, גבעתיים 0.7%, רמת השרון 0.8% וקריית טבעון 2.2%), אחוז ההצבעה בקרב ערים ימניות ירד בשיעור ממוצע של 5% (ירושלים 4.1%, אשדוד 4.4%, באר שבע 5.1%, אופקים 6.8% ובית שאן 5.6%).

חישוב פשוט מראה כי בבחירות 2020, אם אחוז ההצבעה בקרב המגזר הערבי היה זהה לזה שבבחירות 2021, גוש הימין היה זוכה ב־61 מנדטים (הרשימה המשותפת היתה יורדת מ־15 ל־10 מנדטים, ולעומת זאת הליכוד היה עולה מ־36 ל־38 מנדטים, כחול לבן מ־33 ל־35 מנדטים, ואילו ש"ס מ־9 ל־10 מנדטים), דבר שהיה מבטיח לנתניהו את ראשות הממשלה בוודאות ברורה.

בבחירות 2021 אחוז ההצבעה הנמוך אי פעם בקרב המגזר הערבי לא הספיק לנתניהו להשיג רוב, והסיבה המרכזית לכך היתה הירידה באחוזי ההצבעה בקרב מצביעי הימין, שבסופו של דבר גרמה לכך שנתניהו יזכה ב־59 מנדטים בלבד, ובהמשך יאבד את השלטון לממשלת בנט־לפיד.

נתונים אלו מראים בבירור שאף שכולם מדברים השכם והערב על כך שניצחונו של נתניהו תלוי באחוז הצבעה נמוך בקרב המגזר הערבי - הרי הוא תלוי לא פחות בשיעור הצבעה גבוה בקרב מצביעי הימין.

לקראת בחירות 2022, נראה כי הבשילו שני התנאים הללו וכי הסיכויים של נתניהו להשיג רוב של 61 מנדטים גבוהים מתמיד.

ראשית, ניסיון העבר מלמד כי כאשר המפלגות הערביות מאוחדות - אחוז ההצבעה במגזר הערבי עולה משמעותית, כפי שהיה בבחירות 2015 (63.5%), 2019 ב' (59.2%) ו־2020 (64.8%).

לעומת זאת, כאשר המפלגות הערביות מתמודדות במפוצל, המגזר הערבי מצביע ברגליים, כפי שהיה בבחירות 2019 א' (49.2%) ו־2021 (44.6%). בבחירות 2022 לא רק שאין איחוד בין הרשימה המשותפת לבין רע"מ - אלא שגם הרשימה המשותפת התפצלה, כך שחד"ש־תע"ל מחד ובל"ד מאידך ירוצו בנפרד.

במצב של שיעור הצבעה נמוך בקרב המגזר הערבי, הסיכוי של בל"ד לעבור את אחוז החסימה נמוך מאוד, והצפי הוא שחד"ש־תע"ל ורע"ם יזכו במצטבר בפחות מ־10 מנדטים, דבר שמשרת היטב את גוש נתניהו.

כמו כן, נראה שבבחירות הקרובות מצביעי הימין יטריחו את עצמם לקלפיות בשיעורים גבוהים יותר מבבחירות 2021, במיוחד לאור המוטיבציה והרצון לחזור לשלטון, וההבנה כי הדרך לשם תלויה באחוז הצבעה גבוה של מצביעי ימין, כפי שהיה בבחירות 2015 ו־2020.

לסיכום, נתניהו נמצא בנקודת פתיחה מצוינת לקראת בחירות 2022, כאשר המפלגות הערביות מפוצלות וכאשר קיימת מוטיבציה של מצביעי הימין לחזור לשלטון.

נראה כי הפעם תלוי נתניהו בעצמו וביכולתו להמריץ את בוחריו הימין בדרך לניצחון ברור בבחירות, וכי כל תוצאה אחרת מלבד 61 מנדטים לגוש נתניהו תהווה כישלון ברור למחנה הימין ולעומד בראשו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אורי ורטמן

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".

כדאילהכיר