"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בוא שיר עברי: תהיה לידר
מכונות רעל יש בשני הצדדים • זו של השמאל הקיצוני כבר לא מסתפקת בנבחרי הציבור כקורבנות • הבשורה הטובה היא שלפחות בכל הנוגע לירושלים, העלילה הזו לא תפסה
עברי לידר בהופעה (ארכיון)| צילום: קוקו

בוא שיר עברי: תהיה לידר

מכונות רעל יש בשני הצדדים • זו של השמאל הקיצוני כבר לא מסתפקת בנבחרי הציבור כקורבנות • הבשורה הטובה היא שלפחות בכל הנוגע לירושלים, העלילה הזו לא תפסה

,עודכן
0השמעה

השבוע נחשפתי ל"מכונת רעל" שמפעילהשמאל הקיצוני, תוך חציית קו אדום שטרם נחצה במקומותינו.

קודם כל, כדאי שנסכים למה אנחנו קוראים "מכונת רעל": הטרדות בלתי פוסקות ברמה של אלפי הודעות ווטסאפ לאדם ולקרובי משפחתו, תוך איום מרומז על מטה לחמו, וכל זאת כדי לקדם מטרה פוליטית? אני מקווה שאנחנו מסכימים שכן. לעשות את זה על סמך בסיס עובדתי שקרי זה להוסיף חטא על פשע? שוב - מקווה שכן.

צריך לומר בהגינות: ברור שגם "גיבורי" הפליק־פלאק לאחור שביצעה מפלגת "ימינה" המנוחה לא ליקקו דבש השנה. ברור שהם וסביבתם הקרובה עברו לחצים, שחלקם התנהלו באופן דומה. ככל שזה נוגע להטרדת בני משפחה, זאת נורמה חדשה ופסולה, ולא משנה אם היא מגיעה מימין או משמאל - אסור לאפשר לה להשתרש במחוזותינו. אבל יש הבדל משמעותי: הלחצים, גם הלגיטימיים וגם אלה שלא, שהופעלו על אנשי ימינה, הופעלו על נבחרי ציבור שהונו את בוחריהם. הקמפיין של עמותות השמאל, לעומת זאת, מכוון כנגד אמנים ובני משפחותיהם. הנה למשל נוסח ההודעה שהונחו ה"חיילים" לשלוח לעברי לידר, באמצעות לינק שפותח את הווטסאפ היישר עם מספרו האישי:

"היי עברי,

כאמן שבמרכז החברה הישראלית, חשוב לי לכתוב לך. הבנתי שאתה מתכוון להופיע ב'חווה בגיא'... אם תופיע שם תהיה חלק מדחיקתם של הפלשתינים במזרח ירושלים וההתעמרות בהם, אנשים שרק רוצים לחיות את חייהם ונרדפים על ידי שנאה וקיצוניות...אל תיתן לזה יד, עברי! אתה בנאדם ערכי, אכפת לך מאנשים - זה הזמן להראות שאתה פועל לפי הערכים שאתה מקדם.

בבקשה, מה אתה אומר?".

מתחם ההופעות המדובר לא דחק אף פלשתיני מביתו, משום שהוא לא הוקם על אדמה פרטית אלא בתוך גן לאומי של מדינת ישראל (סובב חומות ירושלים), בשטח בירתה הרשמית. חברת "זאפה" שמפעילה, בשיתוף עם עמותת אלע"ד, את אתר ההופעות המצליח ב"חווה בגיא", בדקה את העובדות, חשפה את השקר, ולכן לא נכנעה ללחץ המסיבי שהופעל עליה, ושהועבר, ללא שום עכבות, לאמנים ולבני או בנות זוגם(!).

האחראים למתקפה הזו הם עמותות פרו־פלשתיניות וארגוני שמאל קיצוני. ברמת האמינות האופיינית ל־BDS הם מוכרים לקהל פייק ניוז, ומשסים אותו באמנים ובבני משפחותיהם.

בניגוד למצב שבו חבר כנסת שהכנסתו מובטחת נמצא תחת מתקפה כזו - כאשר אמנים מקבלים אלפי הודעות כאלה מהקהל שלהם, הפגיעה הפוטנציאלית שבאובדן הקהל היא איום ממשי על כושר ההשתכרות של עצמאים אשר בנו את העסק שלהם בעשר אצבעות ולא מכספי הציבור.

מכונות רעל יש בשני הצדדים. זו של השמאל הקיצוני כבר לא מסתפקת בנבחרי הציבור כקורבנות. הבשורה הטובה היא שלפחות בכל הנוגע לירושלים, העלילה הזו לא תפסה. "זאפה" עלו על השקר, אף אמן לא נשבר, וההופעות בחוות הגיא מלאות בהמוני אדם שבאים לצרוך תרבות בעיר הבירה שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו