"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כמעט מיליארד שקלים לארגוני שמאל תוך עשור
מקור הכספים - תרומות ממדינות זרות • הכסף מגיע דרך קרנות שהתנהלותן מפוקפקת • כך מתנהלת הפעילות האנטי־ישראלית באין מפריע
הפגנת ארגוני שמאל ב"יום הנכבה" בתל אביב| צילום: גדעון מרקוביץ'
מחר ב"ישראל השבוע"

כמעט מיליארד שקלים לארגוני שמאל תוך עשור

מקור הכספים - תרומות ממדינות זרות • הכסף מגיע דרך קרנות שהתנהלותן מפוקפקת • כך מתנהלת הפעילות האנטי־ישראלית באין מפריע

,עודכן
0השמעה

בעשור האחרון מימנו ישויות מדינתיות זרות עשרות ארגונים המזוהים עם השמאל והשמאל הקיצוני, בהיקף העולה על 890 מיליון שקלים. בולטת בין המדינות היא גרמניה, שהעבירה לפחות 150 מיליון שקלים, יותר מכל מדינה אחרת.

הכסף לארגוני השמאל מוזרם בצינורות שונים. אחד מהם בעייתי במיוחד, כפי שנחשף בתחקיר של "ישראל היום", בעזרת נתונים שנאספו על ידי "אם תרצו". מדובר בקרנות פוליטיות מפלגתיות, המקושרות למפלגות פעילות בבית הנבחרים הפדרלי של גרמניה. התקציב הממשלתי הניתן לקרן המפלגתית נגזר מכוחה הפוליטי של המפלגה המזוהה בבונדסטאג.

יצור כלאיים משונה

הקרנות, יצור כלאיים משונה, הן לכאורה עצמאיות, כך שהממשלה הגרמנית לא יכולה לקבוע לאן יוזרם הכסף. עם זאת, נדרשת התאמה אידיאולוגית בין הקרנות ובין המפלגות אליהן הן קשורות. כולן אינן פועלות בשקיפות הנדרשת בהתאם לחוקי המדינה.

משמרת מחאה של חד"ש מול משרד הביטחון בת"א נגד החלטת שר הביטחון להוציא מחוץ לחוק 6 ארגונים אזרחים פלשתיניים,צילום: קוקו

קרן היינריך בל, השייכת למפלגת הירוקים, לא טרחה אפילו להגיש דוחות כספיים מאז 2014 ועד היום. גם קרן רוזה לוקסמבורג השייכת למפלגת "די לינקה", עוברת על החוק ואין לה אישור ניהול תקין. לקרן היינס זיידל, השייכת למפלגת האיחוד החברתי הנוצרי, אין אישור ניהול תקין, לאחר שבנוסף לאי־סדרים היא העבירה מעל ל־900,000 שקלים לרשות הפלשתינית בניגוד למטרות העמותה - הפרת חוק ועילה לפירוק החל"צ.

לקרן קונראד אדנאואר, השייכת למפלגה הנוצרית־דמוקרטית (מפלגתה של אנגלה מרקל), יש אמנם אישור ניהול תקין, אך גם היא, כמו שלוש האחרות, עברה על החוק הישראלי ולא מילאה את הדו"חות שמחויבים למלא ארגונים אשר מקורות תקציבם הם מישות מדינתית זרה.

תחת מעטה אפלולי

שתי קרנות פוליטית גרמניות נוספות פועלות בישראל כחברות חוץ ולא כחל"צ, ועל כן פעילותן בישראל נותרת תחת מעטה אפלולי סמיך אף יותר: בקרן פרידריך נאומן, הקשורה למפלגת "הדמוקרטית החופשית" (FDP),וקרן פרידריך אברט, הקשורה למפלגה הסוציאל־דמוקרטית(SPD),מפלגתו של אולף שולץ, קנצלר גרמניה הנוכחי. בתיקים של שתי חברות החוץ הללו לא נמצאו מסמכים המראים שהגישו דו"ח רבעוני על קבלת תרומה מישות זרה, זאת בניגוד להוראות החוק.

ממשרד קרן קונרד אדנאואר בישראל נמסר בתגובה: "הקרן רשומה על פי החוק הישראלי, ואנו מצייתים במלואם לחוק ולחובות הכרוכות בו".

מהשלוחה הירושלמית של קרן היינס זיידל נמסר שהמשרד רשום כהלכה ועומד בכל דרישות החוק.

התחקיר המלא - מחר ב"ישראל השבוע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו