המלכה מתה ובמקומה, באופן מיידי, עלה המלך החדש.
התהליך היה מלווה בעשרות טקסים ומעשי פולחן קטנים שהתבצעו בצורה חלקה כאילו ללא מגע יד אדם או ועדה. במדינה שבה אפילו טקס אחד מכל שלל אירועי המעבר המלכותיים היה מצריך הכנות הפקתיות, ארגוניות, תקציביות וכן הלאה, הדבר מעורר השתאות. המסקנה היא לא הגיחוך הקהה כלפי האנגלים ומשוגותיהם, אלא לגבינו.
הבה נודה בפני עצמנו שאחרי 74 שנות עצמאות ישראל עדיין מדינה בהקמה. מוטב ללמוד מהבריטים מאשר להלעיג עליהם.
מתברר שאפילו בעלי תפקידים ממלכתיים בכירים בישראל לא לגמרי מבינים את הפטנט הבריטי. צ'ארלס יצטרך להצדיק את קיומו, אומרים התקציבאים. באמת? צ'ארלס ה־3 הפך לכתר שבראשו. הכתר הוא הריבונות הבריטית. לא כתוב בשום חוק שהממלכה היא "בריטית ודמוקרטית". האחדות של בית המלוכה עם השטח הטריטוריאלי של האי הבריטי, העם הבריטי והדת הרשמית היא מכלול הריבונות. וזה הוכיח את עצמו מעל ומעבר, בייחוד בתקופתה של המלכה אליזבת ה־2. נבחרי העם ושאר מוסדות המדינה יודעים, גם בלי להבין את זה, שיש משהו גדול מהם, חשוב ונשגב מהם. לכן היה קל לראש הממשלה קמרון להכריז בזמנו על התפטרותו בעקבות תוצאות המשאל על הברקזיט וללכת לדרכו תוך שהוא שורק לעצמו בקלילות איזושהי יצירה. לכן גם ממסדים שונים לא מעלים בדעתם לחתור תחת ראש ממשלה שמונה לתפקיד על ידי מלכה או מלך. העם בחר, אבל המלך או המלכה, שמגלמים את הריבונות, מינו. יש לזה משקל. אם להקביל את זה להוויה הישראלית, בית המלוכה הוא שווה ערך לירושלים, לא פחות מזה, ולכן תקציב ממלכתי של 100 מיליון ליש"ט זה כסף קטן עבור הזהות הריבונית המהותית.
מבחינה היסטורית־מדינית, עידן המלוכה של אליזבת מלמד על ממדים נוספים אשר מלכה בעלת מנהיגות מסוג מסוים יכולה לממש. לא רק בית המלוכה שרד בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, אלא גם בריטניה עצמה. אפשר לטעון שללא המלכה אליזבת התפרקות האימפריה לא היתה נעצרת בחופי דובר. המלוכה היתה הגורם המאחד השרידותי מספר אחת בעידן שבו ממשלות בריטניה שגו קשות בתחומים קריטיים.
לאחרונה ציין ההיסטוריון הדגול אנדרו רוברטס כי לבריטניה יש מה ללמוד מישראל. הוא ציין שלושה תחומים: שליטה מוחלטת בהגירה, דהיינו - מניעת שיטפון של מהגרים בלתי חוקיים, שמירה על צבא חזק ומעבר לכלכלה טכנולוגית מתקדמת, מעבר שישראל ביצעה בהצלחה יתרה בדור האחרון.
על אף הנתונים האובייקטיביים שמראים כי גם בריטניה נגועה בחוסר יציבות חברתית ופוליטית, מצב המשטר הדמוקרטי שם טוב יותר מזה שבישראל, בארה"ב או בצרפת. הסיבה היא כנראה שהבריטים הסתפקו במהפכה אחת לפני כמה מאות שנים, ואילו בישראל ובארה"ב הדנ"א האידיאולוגי־פוליטי הוא מהפכני. מתברר שדרוש כבוד למסורת כפי שגורסת ה"שמרנות". אמנם מסורת אינה מבטיחה יחס של חרדת קודש והכרה בגדול ובנשגב ממך - ערכים שאינם "דמוקרטיים", אבל בלעדי יחס כזה דמוקרטיות מתפרקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו