"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ילדי הפוסט־קורונה מבקשים שגרה
ההשפעה ארוכת הטווח והמדאיגה ביותר של הקורונה נוגעת לילדים ולנוער • הורים, מורים ומנהלים מדווחים כבר זמן רב על תופעות קשות שחזרו עם התלמידים לבתי הספר, עם שוך הסגרים והתורים לבדיקות
תלמידים במבחן בתקופת הקורונה | צילום: מישל דוט קום

ילדי הפוסט־קורונה מבקשים שגרה

ההשפעה ארוכת הטווח והמדאיגה ביותר של הקורונה נוגעת לילדים ולנוער • הורים, מורים ומנהלים מדווחים כבר זמן רב על תופעות קשות שחזרו עם התלמידים לבתי הספר, עם שוך הסגרים והתורים לבדיקות

איתמר פליישמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מגיפת הקורונהנעלמה כמעט לחלוטין מחיינו ולא נראה שמישהו מתגעגע. מדובר כמובן באירוע משמח.

המסיכות, החיסונים, הבידודים והעקומות שיש להשטיח עדיין קיימים בשוליים, אך בפועל פינו סופית את מקומם לבעיות מוכרות ולוויכוחים ישנים כמו למי להצביע וכיצד לנהוג בארגונים העוינים בעזה. גם השאלה המסורתית, "האם תיפתח שנת הלימודים כסדרה", הופיעה מחדש, ללא קשר להדבקה ולתחלואה.

אך ייתכן שהווירוס מתוחכם יותר משנראה, והוא ממשיך לייצר רעידות משנה שמציבות אתגרים ומכשולים זמן רב לאחר התזוזות הטקטוניות שיצרה המגיפה ב"ימי הזוהר" שלה.

ההשפעה ארוכת הטווח והמדאיגה ביותר נוגעת לילדים ולנוער. הורים, מורים ומנהלים מדווחים כבר זמן רב על תופעות קשות שחזרו עם התלמידים לבתי הספר, עם שוך הסגרים והתורים לבדיקות. השבוע פרסם פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית נתונים שצובעים את תיאורי המחנכים והמחנכות בצבעים קודרים. הפורום מאגד את פניות הילדים ובני הנוער לטיפול נפשי, ומחקר שנערך בקרב הפסיכולוגים שפגשו את הצעירים מציג תמונה קשה:

88 אחוזים מבני הנוער דיווחו למטפליםעל חרדה, 30 אחוזים מהם חוו נסיגה התפתחותית, וגם בעיות בקשרים חברתיים הפכו נפוצות, אחוז המדווחים עליהן נושק ל־90.

יותר משליש חוו הפרעות אכילה מסוגים שונים, רבע דיווחו על פוסט־טראומה, והנתון הבעייתי ביותר מצביע על כך ש־53 אחוזים מהפונים לאנשי בריאות הנפש תיארו אובדנות.

הנתונים חמורים, אך הם רק חלקה הקטן של הבעיה. המשבר שמרחף מעל נערי ישראל וילדיה זוכה לכל היותר למענה חלקי. בזמן שהאוצר והמורים דנים בשאלות של שכר, דרגה וותק, השמיכה של אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש קצרה עד לא קיימת. 30 אחוזים מהתקנים כלל אינם מאוישים, ופסיכולוג אחד אמור לתת מענה ליותר מאלף תלמידים.

את השלכות המגיפה הזו, אם לא ייעשה ניסיון לטפל בה, נפגוש לא מחר אלא בעתיד. הסובלים ממנה צעירים מאוד. מעבר לצורך המיידי לטפל בסבל שעוברים ילדים ובני נוער - משבר נפשי רחב היקף מנבא עוני עתידי ושימוש מוגבר בחומרים ממכרים, ויכול לגרום לפגיעה בחוסן וביכולת העמידה הלאומית במשברים.אלו, יודע כל ישראלי, יגיעו כמעט באופן ודאי. אולי יהיה זה משבר ביטחוני, אולי מכה מהצד הכלכלי. ישראל היא מדינה במזרח התיכון, ואין צורך להסביר את משמעות הפגיעה אם אזרחיה המבוגרים העתידיים יתקשו להתמודד עם משברים.

תחת האשליה שהחיים חזרו למסלולם מבחינה רפואית, רוחשת פעילות געשית, וקשה להתגונן מפני התפרצות של הר געש שהיחס אליו הוא כהר געש רדום.

המשימה הראשונית והברורה היא להחזיר את התלמידים לשגרת לימודים. במדינה שכלואה בוורטיגו פוליטי יש די בלאגן ודאגות, לכן בתי הספר חייבים לפעול ללא שביתות ולייצר יציבות. הכיתות הן עזרה ראשונה למי שהטלטלה הבריאותית הותירה אותם פגועים ולעיתים קרובות מדי גם אובדניים. מדובר בעניין מציל חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...