"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדוע המשרד למורשת קשוב רק ליהודים?
אלפי אתרי מורשת בישראל, אשר מספרים סיפור שאינו "יהודי", נמצאים בסכנת התפוררות ואלפים כבר נעלמו • כאשר ייעלמו הנותרים - יימחקו עימם גם שרידים משמעותיים מההיסטוריה של הארץ
חפירות ארכיאולוגיות, אילוסטרציה
תגובה

מדוע המשרד למורשת קשוב רק ליהודים?

אלפי אתרי מורשת בישראל, אשר מספרים סיפור שאינו "יהודי", נמצאים בסכנת התפוררות ואלפים כבר נעלמו • כאשר ייעלמו הנותרים - יימחקו עימם גם שרידים משמעותיים מההיסטוריה של הארץ

אורי ארליך
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"ארץ ישראל מדברת אלינו בשפתה האילמת של הארכיאולוגיה", כתב אריאל הורוביץבמאמר שכותרתו "עמק שווה"במדור זה בסוף השבוע שעבר. צודק. הממצא הארכיאולוגי מספר סיפור מורכב וחף מתכתיבים של מסורות ואמונות. לכן אחת מהמטרות המרכזיות שאנחנו בארגון "עמק שווה" שמנו לעצמנו היא לנתק את הארכיאולוגיה מהשימוש הפוליטי שנעשה בה בסכסוך בין ישראל והפלשתינים, להקשיב לממצא הארכיאולוגי ולשמור על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, השייך לכל הקהילות והעמים.

להבנתנו, מי שאוהבים את הארץ ומרגישים שייכים אליה, אוהבים את ההיסטוריה העשירה שלה ואת הסיפורים המגוונים שמספרים על מי שהיה פה קודם. מי שאינם בטוחים בשייכותם לארץ, חשים מאוימים מהעובדה שבמשך אלפי שנים עברו בה תרבויות ועמים שונים, שחלקם ממשיכים להתקיים עד היום, ורואה בארכיאולוגיה משחק סכום אפס. כוחה לדידם היא ביכולתה להנכיח שכבה היסטורית אחת ולהשתיק את הסיפורים שמספרות שכבות אחרות - הטענה הזו נכונה לשני הצדדים.

הטענה ש"עמק שווה עוקרת את ההיסטוריה היהודית של הארץ מהשיח האקדמי" מבטאת בדיוק אותה פרספקטיבה: או שאתם "בעד" היסטוריה יהודית או שאתם "נגדה". במציאות, "קולה של הארץ", כלשונו של הורוביץ, מעיד על גיוון ארכיאולוגי ותרבותי, ולנו כריבון קיימת החובה לשמר את העדויות לרבגוניות הזו.אלא שבפועל עשרות אלפי אתרי מורשת בישראל, אשר מספרים סיפור שאינו "יהודי", נמצאים בסכנת התפוררות ואלפים כבר נעלמו. כאשר ייעלמו הנותרים - יימחקו עימם גם שרידים משמעותיים מההיסטוריה של הארץ.

דו"ח שפרסמנו לפני כשנתיים בשם "שימור סלקטיבי" העלה שמשרד ירושלים ומורשת מעולם לא הוציא מכרז לפיתוח אתרי מורשת שמספרים סיפור שאינו יהודי ושהמשרד מפרסם קריטריונים מפלים לתקצוב אתרי מורשת. כדי לשנות את המצב פנינו למשרד, מתוך תקווה לתיקון המעוות, אולם נענינו כי המשרד הוא משרד למורשת יהודית בלבד, לכן עתרנו יחד עם חברינו מהאגודה לתרבות ערבית ועם היסטוריונים ערבים לבג"ץ.

ההיכרות עם העבר המורכב והמגוון של הארץ מזמנת פרספקטיבה שרואה בארכיאולוגיה גשר בין תרבויות בעבר ובהווה. האתרים הרב־שכבתיים שבהם חיים הסיפורים זה לצד זה מאפשרים גם הם דיאלוג חי בין הסיפורים ובין בני הארץ בהווה.

אלא שבמקום להשתמש בה כגשר, בחר משרד מורשת להפלות מורשת אחת על פני אחרת, היסטוריה יהודית או ציונית על פני אלו שאינן. לצערנו, בג"ץ פסק נגדנו ואגב כך חרץ את גורלם של מאות אתרים, שבעתיד הקרוב ייעלמו מהנוף לעד.

אורי ארליך הוא דובר ארגון "עמק שווה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אורי ארליך

אורי ארליך הוא דובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה"

Load more...