"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עמק שווה

פעילות תנועת "עמק השווה" נגד יישום פרויקטים הקשורים בשימור אתרי מורשת יהודית וציונית, מעוררת געגועים לימים הרחוקים שבהם במקום תנועת החרם הליברלי היה פה אשכרה שמאל ציוני

,עודכן
0השמעה
הרס במזבח יהושוע, צילום: שומרים על הנצח

כשמחנה פוליטי שלם בישראל מאמץ אתהחרם כאידיאולוגיה, זו היתה רק שאלה של זמן מתי יתחילו להחרים שם גם רעיונות. מתחת לרדאר, גורמים במחנה החרם הליברלי עוסקים בהשתקת הקול האחד, שאם מקשיבים לו בתשומת לב כל רעיון "הכיבוש הציוני" נמוג כעשן. הקול הזה הוא קולה של ארץ ישראל, וארץ ישראל מדברת אלינו בשפתה האילמת של הארכיאולוגיה.

הפלשתינים טוענים שהם "ילידיה" של הארץ בעוד אנחנו נטע זר וקולוניאליסטי? מגילות קומראן במדבר יהודה, בית הכנסת הקדום בסוסיא ומזבח יהושע בהר עיבל שרים לנו בקול שקט ובוטח פרפרזה על שירו שלאריק איינשטיין: "כמה טוב שבאתם הביתה, כמה טוב לראות אתכם שוב". מה עושים? איך משתיקים קול כזה?השיטות הרגילות של מחנה החרם הליברלי לא עובדות עליו: אי אפשר לתפור לארץ ישראל תיקים פליליים כמו לגל הירש או להכפיש אותה בכתבה ב"הארץ" כמו אתאילה חסון. כאן נדרש טיפול אחר. אבל אל דאגה, כשזה מגיע להשתקה אין גבול ליצירתיות של מחנה החרם הליברלי.תכירו את עמותת "עמק שווה"- העמותה שקמה כדי לתרגם את הקול הצלול, העתיק, היהודי והחד־משמעי של הארכיאולוגיה הארצישראלית לערבית פלשתינית מדוברת.

לפני יותר משנה, בעקבות קול קורא של משרד מורשת, התקבלו מאות הצעות לפרויקטים הקשורים בשימור אתרי מורשת יהודית וציונית. גופים רבים, שאתרים כאלה נמצאים בתחומם וזקוקים לשימור דחוף, ניגשו לקול הקורא החשוב הזה. היזמים עשו כל מאמץ כדי לעמוד בדרישות המכרז: הזמינו מודדים מוסמכים, צירפו שרטוטים מדויקים של האתר, תקציב מפורט, תוכנית עסקית להפעלת האתר אחרי שיקומו וכו', אבל חלפו חודשים ותגובת המשרד בוששה לבוא. הסיבה לעיכוב התבררה במייל שנשלח לאחרונה ליזמים - עמותת "עמק שווה" הגישה עתירה כנגד הקול הקורא של משרד מורשת, ובעצם כנגד עצם המטרה שלשמה קיים משרד כזה - "חיזוק המורשת של עם ישראל בארצו". לטענתם, משרד ממשלתי כזה מעניק שירותים "ליהודים בלבד". לזכותו של בג"ץ ייאמר שהוא החליט כי למדינת ישראל מותר להחזיק משרד שזו מטרתו.

אלא שלצערנו בשטח חזון השתקת קולה של הארץ שמציע "עמק שווה" הולך וקורם עור וגידים. כך הוא מתואר באתר העמותה: "אנו, חברי 'עמק שווה', שמנו לנו למטרה לקעקע את התפיסה הרואה בשרידי העבר כלי במאבק הלאומי או ערך המצדיק פגיעה בקבוצות מוחלשות… המושג 'אתר ארכיאולוגי' אינו רק מגוון השכבות הנחפרות בו אלא מקום משמעותי בהווה, אשר בו או בקרבתו חיים אנשים, על תרבותם, שגרת חייהם וצורכיהם…"

ואכן, לאחרונה התבשרנו שאבנים עתיקות נעקרו על ידי פלשתינים מאתר מזבח יהושע לצורך סלילת כבישים. "שגרת חייהם וצורכיהם" של הפלשתינים כוללת כנראה נסיעה יומיומית על אבנים שהיו עדות למעמד "הברכה והקללה" המקראי.

אני אמנם איש ימין, אבל תנועת המלקחיים של השופל הפלשתיני, שעוקר את ההיסטוריה היהודית מאדמת הארץ, והפרופסורים של "עמק שווה" שעוקרים אותה מהמחקר האקדמי, גורמים לי להתגעגע לימים הרחוקים שבהם במקום תנועת החרם הליברלי היה פה אשכרה שמאל ציוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר