ההצהרה של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כי הוא רואה את עצמו מועמד לראשות הממשלה אחרי הבחירות הקרובות עברה בשקט ("פגוש את העיתונות" במוצ"ש, "אופירה וברקו" שלושה שבועות קודם לכן).
איש לא הרים גבה, איש לא גיחך או צחקק נוכח הכוונה של פוליטיקאי בינוני, אשר לא הצטיין בשום תחום בחיים הפוליטיים ולא לפניהם, להשתלט על כס ראש הממשלה.
אחרי שידוד המערכות שהפוליטיקה הישראלית עברה בשלוש השנים האחרונות, אין תסריט, אבסורדי ככל שיהיה, שנראה בלתי אפשרי. אם בנט השיג את המלוכה עם שישה מנדטים, תוך הפרה של כל ההבטחות לבוחר, מדוע שליברמן לא יחשוב שגם הוא יכול? הרי להפר הבטחות הוא יודע טוב יותר מבנט.
הציבור בישראל נוטה לשכחה, ולכן כדאי שנזכיר לו: כל הטרלול של שלוש השנים האחרונות רשום על שמו של ליברמן.
במערכת הבחירות הראשונות של שנת 2019 הכל לכאורה התנהל כסדרו: ליברמן עשה מאמץ לאגף את הליכוד מימין (זוכרים את האמירה "מימיני רק הקיר", שהוא הרבה לשחרר לחלל האוויר?), אך שידר לכולם - בראש ובראשונה למצביעיו - שמקומו בממשלת ימין תחת נתניהו.
בליל הבחירות ההן התראיינתי באולפן טלוויזיה של אחד הערוצים בחברת חבר כנסת מישראל ביתנו. עם פרסום התוצאות שהעניקו 65 מנדטים לימין, וחמישה מתוכם למפלגתו של ליברמן, הסכמנו בשידור, יחד עם מרואיינים נוספים, שההכרעה ברורה: העם נתן 65 מנדטים למחנה הלאומי, וזאת תהיה הממשלה שתקום. אין לדעת אם ליברמן ראה את השידור, אך אם כן - הוא בוודאי שמע את התחזית של "החייל" וצחק במלוא הגרון.
כי כבר אז היתה לו תוכנית אחרת.
כזכור, ליברמן זייף אז את המשא ומתן הקואליציוני, ובדקה ה־90 הודיע בניגוד גמור להבטחות: לא אכנס לממשלת ימין. הרוב הברור שקיבל המחנה הלאומי מהבוחר ירד לטמיון, ועימו התפוגגו כל החלומות שניתן היה להגשים בממשלת ימין, כל עוד בבית הלבן ישב נשיא נוח - ובראשם החלת הריבונות על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.
בבחירות הבאות ליברמן הלך עוד צעד וביצע את ההעברה הגדולה ביותר של המנדטים בין מחנה פוליטי אחד למשנהו. רוב רובם של מצביעי ישראל ביתנו מחזיקים בדעות ימניות, ומאז בחירות מועד ב' של 2019 ליברמן נוטל מהם את הקולות ומעביר לשמאל.
עם המעבר ממחנה הימין לזרועות הקואליציה של מרצ ורע"מ, נמחקו כלא היו כל הבטחותיו הקודמות. ליברמן הבטיח קבל עם ועולם כי רק הוא מבין ערבית, וכי יתנה את האזרחות של ערביי ישראל בהצהרת נאמנות? אז הבטיח; נשבע לקדם עונש מוות למחבלים? אז נשבע; תבע במפגיע לחסל את הנייה בתוך 48 שעות? אז תבע; ליברמן, כדברי בדיחה רוסית ישנה, הוא הבעלים היחיד של מילתו - ברצותו נותן אותה, וברצותו לוקח אותה בחזרה.
בהתאם לכללים הלא־כתובים של ישראל ביתנו, גם "חייליו", הממונים על ידיו לשמש חברי כנסת, אולצו לעבור את המהפך.
בליבם הם כולם אנשי ימין, אבל מי שיעז לפצוח פה בניגוד לקו של הבוס וייזכר בטעות בהבטחות שחילק לציבור, יאבד את משרתו.
אחרי 25 שנותיו בפוליטיקה כשחקן עצמאי, קשה למצוא הבטחה שליברמן לא הפר.
השיטה לא השתנתה הרבה - בכל מערכת בחירות הוא רכב על גבי נושא מרכזי שעניין את הציבור, רק כדי לשכוח אותו מייד בסיומה.
כך, למשל, הישג השיא שלו ב־2009 - 15 מנדטים - הושג בזכות הדגל של הבטחת ביטחון אישי ומאבק בפשע.
המנדטים המתמעטים מלפני שנה התקבלו בזכות הדגל של שדרוג מערכת הבריאות. שני הדגלים קופלו ונשלחו למזבלה במריצה יחד עם כל הדגלים האחרים.
אבל היי, הוא רוצה להיות ראש ממשלה!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו