"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

באיחוד האירופי מרוצים מלפיד

זו הממשלה הכי פרו־אירופית שהיתה בישראל מאז 2009 • לראשונה תומך ראש הממשלה בפתרון שתי המדינות, ובקהילה הבינלאומית מאמינים לו

,עודכן
0השמעה
ראש הממשלה יאיר לפיד (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

27 שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו פה אחד להתקדם לעבר כינוס מועצת ההתאגדות עם ישראל. מדובר בהישג לראש הממשלה ושר החוץ יאיר לפיד, שהתרחש בבריסל בשבוע שעבר.

מטרת המועצה היא לקיים מדי שנה דיאלוג רם־דרג בין שר החוץ של ישראל לבין "שר החוץ" של האיחוד האירופי, שבו ילובנו נושאים מדיניים וידונו על הרחבת הקשרים בין הצדדים והעמקתם.

בעוד ארה"ב היא השותף הביטחוני הראשון במעלה של ישראל, האיחוד האירופי הוא השותף הכלכלי והמסחרי הראשי, והשותף האסטרטגי שלנו בתחומי מדע וחדשנות, תעופה ותיירות, חינוך ותרבות. הקשרים עם האיחוד משפיעים על שוק התעסוקה, על הורדת יוקר המחיה, על השמיים הפתוחים והמוזלים, ועוד.

לכן, כאשר מועצת ההתאגדות לא התכנסה מאז 2012, הפגיעה ביחסים עם האיחוד האירופי היתה בעיקר מדינית, אבל גם פרקטית. בעוד שכנותינו באזור חתמו במהלך עשור זה על 3-2 הסכמי שת"פ, שבהם קבעו את סדרי העדיפויות לקידום היחסים, ישראל נותרה מאחור עם הסכם ישן ולא מעודכן משנת 2004. יש שיאמרו שהיה די בהסכם מפורט זה כבסיס שיאפשר לקדם את היחסים, ושעדיין יש בו סעיפים רבים שלא מוצו. אכן, גם ללא כינוס מועצת ההתאגדות, היחסים הכלכליים והפרקטיים עם האיחוד האירופי פרחו ושגשגו. עם זאת, קשה להוכיח את המחיר של אי־קידום שיתוף פעולה מהיר או רחב ועמוק מספיק בגלל הידרדרות היחסים המדיניים, שאי־כינוס המועצה שיקף.

עם כניסת יאיר לפיד לתפקיד שר החוץ, הוצב שיקום היחסים עם האיחוד כיעד ראשי. הדיפלומטים הישראלים בבריסל עמלו על כך במהלך השנה והביאו הישג לשר החוץ, שהיום מכהן כבר כרה"מ.

נראה שבאיחוד האירופי הבינו סוף־סוף כי זו הממשלה הכי פרו־אירופית שהיתה בישראל מאז 2009, וכדאי לשקם את היחסים המדיניים באמצעות כינוס המועצה טרם הבחירות בישראל. לראשונה יש בישראל ראש ממשלה שאינו חושש לומר כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות, והאיחוד האירופי והקהילה הבינלאומית מאמינים לו.

אם לא יהיו הפתעות בדרך, כינוס מועצת ההתאגדות צפוי להתרחש באוקטובר, לאחר שמועצת שרי החוץ של האיחוד תאמץ עמדה משותפת בנושא. ודאי שהמסמך ימתח ביקורת על התנהלות ישראל בשטחים, וישוב ויקרא לפתרון שתי המדינות. עם זאת, האיחוד גם ישוב ויברך על הסכמי אברהם ועל הנורמליזציה עם מרוקו, ויזמין את ישראל לקיים שיתופי פעולה "משולשים" בין ישראל, האיחוד האירופי ומדינה ערבית שעימה יש לישראל יחסים. האיחוד האירופי יכול להוות כלי להעמקת היחסים של ישראל גם עם מצרים וירדן ואף עם הרשות הפלשתינית.

יש לברך את ראש הממשלה ושר החוץ לפיד על ההישג מדיני, שהיה ויתורגם להעמקת שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי, יתרום לשגשוגה ולחוסנה של מדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר מאיה שיאון־צדקיהו

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ומנהלת תכנית ישראל – אירופה במכון מיתווים

כדאילהכיר