מינוי הרמטכ"ל נגרר בשבועות האחרונים למחוזות העכורים של הפוליטיקה. מערכת הבחירות הפכה את המועמדים בעל-כורחם לשחקנים במחזה מכוער, שזר להם. לכל אחד מהם הודבקו קשרים, מניעים ונטיות פוליטיות. מאנשי מקצוע שעבדו עשרות שנים למען ביטחון המדינה, הם הפכו, בחסות גורמים אינטרסנטיים, לפוליטרוקים שנועדו לשרת אג'נדה מסוימת. זה היה מקומם, ובעיקר נלעג. מי שמכיר את המועמדים יודע שזה היה רחוק שנות אור ממי שהם, וממה שהם מייצגים.
טוב עשתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כשעצרה את הטרלול הזה. היועצת נתלתה בהחלטתה לאפשר את מינוי הרמטכ"ל בנסיבות הביטחוניות, ובצורך לשמור על יציבות בגוף הביטחוני החשוב במדינה. החלטתה נשענת על אדנים משפטיים מוצקים, כשהיא שוקלת ומאזנת בין הקושי שבמינוי בתקופת בחירות לבין הצרכים והנסיבות.
יהיו כמובן שיטענו שהיועצת משרתת את הממשלה שמינתה אותה. זה יהיה עוד קשקוש מאותו בית יוצר, וצריך לקוות שלא יתלוו אליו איומים מהסוג שנשמעו כאן בשבועות האחרונים. מי שימונה לעמוד בראש הצבא (לסגן הרמטכ"ל המכהן, הרצי הלוי, הסיכויים הגבוהים ביותר) הוא לא דמות פוליטית אלא איש מקצוע, שימונה מבין כמה אנשי מקצוע. הממנה הוא אמנם פוליטיקאי, אבל הממונה הוא איש צבא ולא חבר מפלגה.
לאפשר כניסה חלקה לתפקיד
צה"ל מתמודד כיום עם אתגרים עצומים. חלקם ביטחוניים - האתגר האיראני הוא המרכזי שבהם, ולא היחידי - וחלקם אזרחיים. הראשונים צפויים; ישראל נלחמת מאז הקמתה כאשר רק היריבות והזירות משתנות, ובהיבט הזה לא יהיה שינוי. האחרונים מטרידים יותר; הירידה במוטיבציה והכרסום באמון הציבור בצבא מחייבים טיפול שורש כדי לבלום את המגמה.
כדי להתמודד עם האתגרים האלה, צריך למנות את הרמטכ"ל הבא במהירות ולאפשר לו כניסה חלקה לתפקיד. לשם כך, הוא יזדקק לגיבוי של כל העם, ושל נציגיו בפוליטיקה. טוב יעשו אלה אם יתייצבו מאחורי החלטת היועצת, ויקבלו את המינוי בברכה, ולא יכשילו את הרמטכ"ל הנבחר עוד בטרם יקבל את הפיקוד על הצבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו