היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה חוות דעת חריפה נגד הצעת חוק המינויים שתעלה היום (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה מבקשת לקבוע כי הממשלה תקבל סמכות מלאה ובלעדית למנות ולפטר בכירים בשירות המדינה - ובקואליציה מתכוונים לקדם אותה עוד לפני הבחירות.
בחוות הדעת, שנשלחה באמצעות המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, נטען כי מדובר בניסיון "לבטל באבחה אחת, וללא כל תשתית סדורה ומבוררת, את כלל הוראות החקיקה והחלטות הממשלה הנוגעות להליכי מינויים" - הוראות שנועדו למנוע פוליטיזציה ושחיתות בקרב עובדי הציבור הבכירים.
בן גביר בדיון בעתירת רפ"ק רינת סבן: "ההתנהלות כאן היא כמו במאפיה, אני אומר ליועמ"שית אני לא סופר אותך" // יוני ריקנר
לפי עמדת היועמ"שית, הצעת החוק תשנה מן היסוד את אופיו של השירות הציבורי בישראל ותהפוך אותו מ"שירות ציבורי ממלכתי ומקצועי" ל"שירות ציבורי פוליטי לחלוטין". עוד נכתב כי בכירים בשירות המדינה יהיו תלויים ב"חסדי הדרג הפוליטי", כאשר מינויים ופיטוריהם יתבצעו משיקולים פוליטיים ואף שרירותיים.
בחוות הדעת נטען עוד כי ההצעה מבטלת למעשה את מנגנוני האיזון והבקרה שנבנו לאורך עשרות שנים סביב הליכי המינוי והפסקת הכהונה של בכירים בשירות המדינה, ומחליפה אותם במנגנון פוליטי לחלוטין. לפי ההצעה, השר הממונה יוכל לבחור מועמד "לפי שיקול דעתו הבלעדי", בעוד ועדת הכשירות שתבחן את המינוי תבדוק רק אם המועמד עומד בתנאי הסף, ללא בחינה של התאמה מקצועית, טוהר מידות או שיקולי ייצוג הולם.
היועמ"שית הזהירה במיוחד מפני הפיכת שומרי הסף לבעלי תפקידים התלויים בדרג הפוליטי. "פוליטיזציה של מערכות החוק היא סממן של שיטות משטר שאינן דמוקרטיות", נכתב בחוות הדעת, תוך אזהרה כי המהלך עלול לפגוע בעצמאותם של ראשי מערכות אכיפת החוק וביכולתם לפעול ללא תלות פוליטית.
בסיום חוות הדעת נכתב כי הצעת החוק צפויה "לפגוע אנושות באופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לשירות פוליטי, לא מקצועי ואף מושחת", ולכן יש להתנגד לה "נחרצות".
גם מ"מ נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, הגיש התנגדות חריפה להצעה. לפי עמדת הנציבות, הצעת החוק פוגעת בתפיסת היסוד של השירות הציבורי כשירות ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועלולה להפוך בפועל משרות מקצועיות למשרות אמון פוליטיות.
בנציבות הזהירו כי ההצעה מערערת את מנגנוני האיזון והבלמים שנבנו לאורך השנים סביב הליכי המינוי של בכירים בשירות המדינה, ומחלישה את העצמאות המקצועית של הדרג הציבורי. עוד נכתב כי ועדות האיתור והמנגנונים המקצועיים הקיימים פועלים במשך שנים "בהצלחה רבה" ולשביעות רצונם של השרים הממונים, וכי "כמעט ולא הושמעו טענות נגד ההליכים או יישומם", לרבות בבתי המשפט.
לפי הנציבות, עצם קיומן של ועדות מקצועיות נועד למנוע מינויים פוליטיים או אישיים לתפקידים מקצועיים במהותם, ולהבטיח שהבחירה תיעשה מתוך שיקולים ענייניים, אובייקטיביים ושוויוניים. עוד הודגש כי הליך "שקוף ומקצועי" הוא כלי מרכזי לחיזוק אמון הציבור בשירות המדינה ובבכירים העומדים בראשו.
מה ההצעה מבקשת לקבוע?
הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את אופן המינוי והפיטורים של שורת בעלי תפקידים בכירים במדינה, בהם הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, מנהל מחלקת הבג"צים, מנכ"לי משרדי ממשלה ובכירים נוספים.
לפי ההצעה, השר הממונה יבחר מועמד "לפי שיקול דעתו הבלעדי" ויעביר אותו לבדיקת ועדת כשירות שתורכב משלושה נציגי ציבור שתמנה הממשלה עצמה. ועדה זו תבחן רק את עמידת המועמד בתנאי הסף הפורמליים, ללא בדיקת התאמה מקצועית, טוהר מידות או שיקולי ייצוג הולם. לאחר מכן יועבר המינוי לשימוע בוועדה פרלמנטרית שבה לקואליציה רוב של שלושה מתוך חמישה חברים, אך המלצותיה לא יהיו מחייבות.
עוד מוצע לקבוע כי כהונת כלל הבכירים תסתיים בתוך 100 ימים מכינון ממשלה חדשה, וכי הממשלה תוכל להעביר כל בכיר מתפקידו בכל עת ולפי שיקול דעתה הבלעדי, לאחר שתינתן לו אפשרות להציג את עמדתו בתוך שבעה ימים בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
