ראש ממשלה צריך גם לדעת איך ללהק

עם כל הכבוד לדברים יפים שנעשו כאן בשנה החולפת, מי שמתיימר לנהל מדינה מורכבת כמו ישראל חייב לדעת גם איך לבחור את החבורה המצומצמת שיצאה איתו לדרך • ומה נסגר עם ישראלים שטסים עכשיו לטורקיה?!

אמנות הליהוק, צילום: נדב מצ'טה

קריסת ממשלת בנט־לפיד משאירה אחריה המון חומר למחשבה. האם הניסוי אכן נכשל? האם הכישלון היה ידוע מראש, ולכן חבל לחזור עליו אי־פעם בעתיד? ואולי היו אלה בעיקר כשלים בחישוב של עיתוי ובשלות, והניסוי פשוט הקדים את זמנו?

אני מניח שרבים מאיתנו ייקחו את הדיון (שוב!) לשאלת המנהיגות. זאת שאלה נצחית וגם די רווחית, כי היא מאפשרת לכנס עוד ועוד ימי עיון על מנהיגות, ולהציע סדנאות מנהיגות, סמינרים למנהיגות, הדרכה אישית למנהיגים בעיני עצמם, וכן ייעוץ, ליווי והעצמה לעוד ועוד אנשים שבחיים שלהם לא יובילו אף אחד לשום מקום טוב, אבל מוכנים לשלם לא מעט כדי לבדוק את זה מקרוב.

רשימת הכישרונות שנחוצים למנהיג היא טריוויאלית, משעממת וידועה לכל. אותי באופן אישי מעניין לאחרונה כישרון אחד, לא מספיק מדובר, שחסרונו, כמו שלמדנו לאחרונה, יכול להפוך את פסגת הצלחתו של המנהיג לגיהינום עלי אדמות. אני מדבר על כישרון הליהוק.

ליהוק הוא היכולת לבחור באנשים הנכונים ולשבץ אותם לתפקידים הנכונים. לא מדובר במתת אל מסתורית כמו כריזמה או קסם אישי. ליהוק הוא מיומנות שאפשר לרכוש, או לפחות לשפר עם הזמן. אבל זה יקרה רק אם אתה או את באמת ענווים מספיק כדי ללמוד. אגב, מתי לאחרונה הוצפה הפוליטיקה שלנו באנשים מהסוג הזה?

ליהוק הוא אחד הכישרונות ההכרחיים בעבודתו של במאי. בין אם זה במאי תיאטרון ובין אם במאי קולנוע, יש דעה שאומרת כי אם הוא בחר במחזה או בתסריט, ובחר את השחקנים - הנכונים או לא - הוא כבר עשה יותר מחצי עבודה. במידה רבה הוא כבר חרץ את גורל היצירה לטוב או לרע.

בלי היכולת ללהק קשה מאוד להצליח בתור מאמן כדורסל או כדורגל. וכל מי שמכיר שמץ מן ההיסטוריה של להקות פופ ורוק, בוודאי יודע שהסיפורים הכי טובים הם אלו שחוזרים לרגע שבו בחירה אישית אחת, מוצלחת או אומללה, עשתה את כל ההבדל. וכן, תמיד אפשר להתחכם ולשאול אם להקת כוורת לא היתה יכולה להרשות לעצמה מתופף טוב יותר ממאיר פניגשטיין, ומה גרם לביטלס להסתפק בכישורים של רינגו סטאר. אבל תכלס, איזו מין כוורת זאת היתה בלי הערות הביניים במבטא המצחיק של מאיר? ואיך בכלל אפשר לחשוב על הביטלס בלי רינגו?!

אם נחזור לרגע לישראל ולפוליטיקה שלה, שכולנו מאחלים לה רפואה שלמה, חייבים להודות שניצן הורוביץ הוא מלהק בינוני ומטה. קשה לעקוב אחרי שיקולי הליהוק המוזרים של אביגדור ליברמן. אצל בני גנץ ויאיר לפיד יכולת הליהוק היא כנראה כוח־העל העיקרי. ואילו ראש הממשלה נפתלי בנט - אדם רב כישרון - הוא ככל נראה המלהק הגרוע ביותר שפעל פה אי־פעם.

כמה גרוע? ובכן, בכל פעם שאחד מחבריו של בנט הצליח להביך אותו - תמיד בהפתעה, אגב - ולמשוך את השטיח מתחת לכיסאו, לא היה אפשר שלא להרהר בדמויות מן העבר כמו רפאל איתן ורחבעם זאבי. גם הם אישים שהבריקו בשדה הקרב, אבל דווקא בכניסה לבית המחוקקים נבוכו לגלות שאין להם מושג מי החברים שנכנסו לצידם, ובעיקר מה הם זוממים.

להבדיל מרפול ומגנדי, בנט חווה את מבוכותיו האיומות בשבתו על כס ראש הממשלה. ועם כל הכבוד לדברים יפים שנעשו כאן בשנה החולפת, מי שמתיימר לנהל מדינה מורכבת כמו ישראל חייב לדעת לפחות לנהל את החבורה המצומצמת שיצאה איתו לדרך. להכיר אותם. לדעת שהם בחירה טובה, ולא פחות מכך - לדעת שהם מאמינים בו. היכולת ללהק היא לא תנאי מספיק להנהגה, אבל היא תנאי הכרחי, ואם בנט עוד שוקל את שיבתו לזירה, זאת הנקודה שעליה הוא יצטרך להתעכב ולעבוד קשה.

טורקיה

אחד המאפיינים של ליהוק גרוע, מחופף או רשלני הוא שיבוץ של אנשים על פי תוויות גסות. כמו התפקידים הסטראוטיפיים שהיו בסדרת ספרי חסמב"ה לשמן, לרזה, לחובשת היפה ולתימני. במשך שנים סבלנו כאן מפוליטיקה שסימנה וי ליד המנדט השמור למזרחי, תפקיד גנרי לאישה, ועוד אחד לאקדמאי. מנהיג של מפלגה מסוימת התבדח פעם שהוא הצליח למצוא מועמדת שהיא גם אישה, גם אקדמאית וגם מזרחית, כך שהוא חסך לעצמו שני מקומות, וכל מה שנשאר לעשות זה לשכנע אותה להיות לסבית ויהיה לו עוד מקום פנוי לשריין.

מעולם לא היינו עם גדול במיוחד, אבל תמיד הצלחנו לייצר כמה טיפוסים ייצוגיים שאין לטעות בהם. קיבוצניקים וירושלמים. יוגיות לבושות פשתן ונשים לביאות בלק ג'ל מהמםםם. חרד"לים והיפסטרים. עם זאת, חייבים להודות שיש סוג של ישראלים שעדיין לא הצלחנו לפענח או לקרוא בשמם.

כוונתי לישראלים המופלאים שעדיין שלמים עם ההחלטה לבלות בטורקיה. דווקא עכשיו. בטח עכשיו. למרות שחלק מהם קיבלו טלפונים אישיים משר הביטחון, מראש המל"ל ומצמרת המוסד. וכולם דרשו מהם, הפצירו בדמעות, ואף ירדו על הברכיים והתחננו "בואו כבר הביתה. אנחנו לא עומדים בזה יותר". אבל לא, זה עדיין לא נשמע להם רציני שם בטורקיה. הכל סבבה גרגירי יער. הדבר היחיד שנדבק אליהם בצורה מאיימת ביממה האחרונה היה קוביית רחת לקום. ולא, באופן אישי הם עדיין לא נתקלו בפרצוף איראני שהיה תוקפני במיוחד, וגם לא בפרצוף תוקפני שהיה איראני במיוחד. הכל טוב, נשמה.

הנושא רציני מכדי שנגחיכנו. לפנינו עניין של דיני נפשות. ובכל זאת, אני חייב להודות שהטיעון המרכזי של אחינו, בני קהילת הכל־כלול, הפיל אותי ארצה. הם אמרו שאין מה לדאוג כי הם מתכוונים לשמור את הישראליות שלהם בפרופיל נמוך, וזה ללא ספק המשפט הקורע ביותר ששמענו לאחרונה.

אנחנו עם מוכשר, בזה אין ספק. אבל, איך לומר זאת בעדינות, שמירה על פרופיל נמוך היא לא הצד החזק שלנו. אנחנו לוחשים בקולי־קולות. רוקעים כמו גדוד פרשים גם כשנדמה לנו שאנחנו על קצות האצבעות. וכל מי שרוצה להבין כמה מגוחכת היומרה לשחק אותה ישראלי בעצימות נמוכה מוזמן להיזכר בפעם האחרונה שהוא עלה על מטוס לאירופה וראה שם צעירים חרדים שהחליטו להתחפש לשחקני בייסבול. למה הם חובשים לראשם את הכובע המטופש?! כי הם בדרך למקום שיש בו אספסוף אנטישמי. בריונים שלא יכולים לסבול יהודים, אבל דווקא די מסמפטים שחקני בייסבול. הרעיון די ברור, אבל הביצוע והתוצאה? ובכן, את זה אפשר לסכם במילים "שחקן בייסבול בפרופיל נמוך". שיהיה בהצלחה.

קריאה

לכבוד שבוע הספר, או חודש הקריאה, אני שמח להמליץ על שני ספרים חדשים ואחד ישן. "לא תקין" של הרב חיים נבון הוא סקירה עיונית בהירה וביקורתית, שאחריה בכל פעם שתדברו על "הטרלול הפרוגרסיבי" תחושו שאתם אכן מבינים את טיב התופעה, ואפילו את שורשיה.

"נאמן לעצמו" של יונתן יבין יוצא בהוצאה עצמית, וזה כבר מעניין. יבין מספר בחריפות נדירה, כמעט מעצבנת, את סיפורו של שדר רדיו פופולרי שמתכחש לעובדה שהוא הולך ומתחרש, ומביא על עצמו חורבן מקצועי וגם אישי. העובדה שיבין הוא בנו של מר טלוויזיה לא ממש פוגמת בעוצמת הסיפור.

"האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל יצא לאור במהדורה מחודשת, וזאת באמת הזדמנות פז לחשוף דור חדש של קוראים לאחד הספרים המכוננים של המאה ה־20. ספר החובה הזה הוא ללא ספק אחד הטקסטים הבודדים שהצליחו לחלץ מאושוויץ מסקנות שאין בהן ייאוש ניהיליסטי, אלא דווקא אמון מחודש ברוח האדם. 

ליהוק הוא מיומנות שאפשר לרכוש, אבל זה יקרה רק אם אתה או את באמת ענווים מספיק כדי ללמוד. אגב, מתי לאחרונה הוצפה הפוליטיקה שלנו באנשים מהסוג הזה?

shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר