אחת הבדיחות הפנימיות בקרב ותיקי העובדים של משרד החוץ היא שאת המילה "הסברה" יש לבטא בניב אמריקני: Hasbara, או "הסבRה". לא מדובר סתם בדאחקה לשונית, כי אם בביקורת מלגלגת על עומק השלולית שבו נמצא בשנים האחרונות משרד כה חשוב בתחום כה רגיש. אין פלא ששיאי הרדידות נרשמים כיום, כש"יש עתיד" על הגה המשרד. מעקב אחר סגן שר החוץ עידן רול - דוגמן פלקט ידוע בפני עצמו - מתמצת הכל: קן של הצופים. הוא "בעד האחדות" ו"נגד הקיצונים משני הצדדים".
הבעיה היא שהגישה הזו מחלחלת גם לדובר צה"ל. בעוד רול סתם מביך ומבזבז הון תועפות, בזמן ששר החוץ עצמו מפרק בגמלוניות קשרים עדינים עם מדינות, חוסר התפקוד של דו"צ מסוכן.
ברשתות החברתיות פשוט אין דוברות, יש חיילים רוקדים (בעיקר חיילות) והרבה צחוקים. לא מדובר רק בנישת טיקטוק אלא בגישה כללית: אנחנו צה"ל, אבל אנחנו בעיקר מגניבים מהאו"ם ומאוד פלורליסטים, ובמקרה יש לנו גם נשק. נכון לכתיבת שורות אלו, על פי האתרים הגדולים, שירין אבו עאקלה, כתבת ותיקה של רשת אל־ג'זירה, נורתה במכוון בידי קלגסי צה"ל, שמצאו הזדמנות לחסלה.
נעזוב את העובדה ששירין, בדומה לכתבי המשפט של ערוצי 12 ו־13, מעולם לא שימשה באמת כתבת, אלא דוברת של הגוף המסוקר (כולל תמיכה נלהבת ברוצחי חמאס, עצב ויגון על הסכמי אברהם והמון שנאה ומשטמה כלפי הפרויקט הציוני). נתייחס אלינו: עוד בטרם צנחה גופתה של שירין על הקרקע, הפלשתינים החלו לעבוד. הם עטו על ארגוני השמאל בישראל וכתביו, הכתיבו הודעות לברק רביד והדריכו את "בצלם"; הם הפיצו קטעי וידאו חלקיים ועלו לספר בכל מקום ואתר שישראל מחסלת עיתונאים סתם כי זה יום רביעי.
באותו הזמן עלה דו"צ לשידור בכאן ב', ובעיקר הסתבך עם עצמו. במקום תגובה לקונית בסגנון "מותה מצער, אך לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיא הסתובבה בין רוצחים חמושים במהלך קרב", וש"צה"ל ימשיך בעבודתו עד למיגור הטרור", מה שיצא בראיון הוא "לא הרגנו אותה אבל אם כן אנחנו נקבל אחריות".
הבנתם? לא? גם הוא לא. לא כי הוא אדם לא חכם, אלא כי דו"צ משקף את צה"ל ואת רוב הפקידות הנוכחית בישראל - אנשים שמאמינים ומתנהלים קודם כל על פי אירופה, ארה"ב והפלשתינים. אחר כך ישראל. חלקם באמת מאמין שאנחנו הרעים והקלגסים. לא באג, פיצ'ר.
מר רול ואנשי דו"צ: גם מאה סרטוני טיקטוק של משפיענים ודוגמניות, ו־50 פוסטים באינסטגרם של חיילות במדים (רובן, ממש במקרה, יפות וחמושות) לא יביאו את העולם לאהוב אותנו, והוא ימשיך עם האנטישמיות המובנית שמוסווית כ"דאגה מהכיבוש". תפסיקו עם "Hasbara" מטופשת לעולם. תתחילו לנסות להסביר לעצמכם למה אתם מפחדים לעמוד באופן ברור בצד הצודק, הצד שלנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו