אֶל שֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר יֵשְׁבוּ הַשָּׁנָה
בִּצְפִיפוּת עֲמוּסָה וּדְחוּסָה
חֲבוּרָה מְיֻזַּעַת מְאוֹד טְעוּנָה
בְּקִצּוּר, חֲבוּרָה לְחוּצָה.
מְסֻבִּין זֶה עִם זֶה בְּחֻלְצוֹת לְבָנוֹת
יְנַסּוּ לְדַגְמֵן אַהֲדָה
חַבְרֵי כְּנֶסֶת מִכָּל הַסִּיעוֹת הַשּׁוֹנוֹת
יְזַיְּפוּ מִזְמוֹרֵי הַגָּדָה.
וּבֵינְתַיִם יַגִּיעוּ עִם זֵר שֶׁל פְּרָחִים
עוֹד אוֹרְחִים בְּלִי שׁוּם כָּחָל וְשָׂרָק:
פַּרְשָׁנִים, עַסְקָנִים, מַמְלִיכֵי מְלָכִים
וּמֻמְחִים בִּבְחִישָׁה בַּמָּרָק.
זֶה יַתְחִיל דֵּי הַרְמוֹנִי, עַד זְמַן הַכַּרְפַּס
אָז תָּעוּף לָהּ מַצַּת הֲסָתָה
הַפָּנִים יַאֲדִימוּ לִקְרַאת הַ"יַחַץ"
בְּ"מָרוֹר" זוֹ תִּהְיֶה כְּבַר קְטָטָה.
מְסֻבִּין וְרָבִים מוּל שֻׁלְחַן הַכָּבוֹד
וּבְ"הִיא שֶׁעָמְדָה" זֶה נִמְשָׁךְ
כְּשֶׁבְּ"דַַי דַּי דַּיֵּנוּ", עִם כָּל הַכָּבוֹד
בֶּן זוֹמָא בְּעַצְמוֹ כְּבַר בָּרַח
מוּל הַדָּלֶת עוֹמֵד אֵלִיָּהוּ, אוֹחֵז
בְּרֹאשׁוֹ וְכֻלּוֹ מִתְפַדֵּחַ
הוּא חוֹתֵךְ מֵהַסֵּדֶר, מַפְעִיל אֶת הַוֶּויְיז
וְלִכְתֹבֶת אַחֶרֶת פּוֹסֵחַ.