מה ילמדו בקורסים של פרופ' עריקאת וד"ר מוגריני

לסאיב עריקאת היתה משימה אחת גדולה בימי חייו, להביא לשלום בין ישראל לפלשתינים. אולי לא חלום ילדות שלו, אבל מינוי רשמי מטעם אש"ף כ"מנהל המשא ומתן". עריקאת היה מעורב בתהליך השלום כבר כסגן ראש המשלחת הפלשתינית לוועידת מדריד ב־1991 ולשיחות בוושינגטון בשלוש השנים שאחר כך, והתמנה רשמית לנושא והנותן הבכיר ביותר לפני כ־25 שנים. הוא ייצג את הפלשתינים באוסלו, בקמפ דיוויד ובטאבה, ואפילו באנאפוליס תחת אבו מאזן.

כמעט 30 שנות כישלון רודף כישלון. במקום להביא שלום, הוא הצדיק את האינתיפאדה השנייה, במקום לשפר את מעמד הפלשתינים בעולם - הכיוון הוא שקיעה.

ובכל זאת, השבוע החליטו באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, הרווארד, לבחור בעריקאת כאחד מארבעה עמיתים ממדינות זרות שיעבירו הרצאות אורח בבית הספר קנדי ליחסים בינלאומיים. נראה שגם מוסד מכובד כמו הרווארד נפל לתהום הפופוליזם של השמאל הקיצוני בארה"ב. ישנם אין־ספור דיפלומטים זרים שהתקדמו במשהו להגשמת המטרות שהופקדו בידיהם, עריקאת הוא לא אחד מהם. סביר מאד שהסיבה שנבחר היא לאו דווקא כישוריו המקצועיים, אלא הניסיון של הרווארד להיראות מתקדמים ונאורים. ומעניין מה ג'ון קנדי, שחתר לשלום ותיעב מלחמה, היה חושב על בחירתו של אחד מנאמניו הגדולים ביותר של רב המרצחים יאסר ערפאת לתפקיד בבית הספר הנקרא על שמו.

הנטייה הבעייתית הזו לתגמל אנשים רק בגלל מה שהם מייצגים ולא בגלל מה שהם עושים - או ליתר דיוק בגלל איך שהם יגרמו למוסד שתגמל אותם להיראות - לא נעצרת באקדמיה. היא תקפה גם לוועדה שהחליטה להעניק פרס נובל לשלום לשנת 2009 לנשיא ארה"ב דאז, ברק אובאמה, שכיהן בתפקידו פחות מתשעה חודשים בעת בחירתו. לא רק שלא תרם תרומה משמעותית בתשעת החודשים הללו, אלא שהפרס הוענק לו במקום לאלה שאולי הגיע להם יותר, דוגמת פעילי זכויות אדם באפגניסטן ובסין. אבל מה זה משנה? אובאמה מצטלם טוב.

הבעיה היא שזה לא רק מופרך - אלא גם מסוכן. מה ילמד מר עריקאת את הסטודנטים בבית הספר קנדי לדיפלומטיה של הרווארד? כיצד לתמוך ברצח אזרחים יהודים ולהמשיך להיראות נאורים בפני העולם? כיצד לטרפד שלום פעם אחר פעם, גם כאשר ההצעות נדיבות ביותר? זו דמות המופת ואלה הרעיונות שלאורם תצמח האליטה הדיפלומטית והמדינית של המחר, שכמה מטובי בניה מתחנכים כעת בהרווארד?

אגב, עמיתה נוספת שנבחרה השנה היא פדריקה מוגריני, לשעבר סגנית נציב האיחוד האירופי והממונה על יחסי החוץ של האיחוד. עם עריקאת ומוגריני גם יחד, ייחשפו הסטודנטים לקשת רחבה ומגוונת של דעה אנטי־ישראלית אחת.