מהפכנים של נייר

מה זה צהוב בחוץ, אגרוף שחור בִּפְנים וקורא למאבק אלים שאתם בעדו? ובכן, תלוי באיזה יום ואת מי שואלים.

לו אקבץ מדגם שמאלני קיצוני, כזה שמצביע לרשימה המשותפת ומצייץ בטוויטר שהוא תכף יורד מהארץ אבל ניו יורק בדיוק סגורה, לבטח אקבל תשובה כזאת: אם האלימות והסמל הם של תנועת כ"ך, מדובר באייקון מגונה המצדיק ישיבה בכלא פלוס דה־לגיטימציה נצחית. אם האלימות והסמל הם של תנועת המאבק האמריקנית "Black lives matter", הנשאלים יריירו ויטענו כי מדובר בפעילות הכרחית.

השמאל האופנתי אצלנו מצא חברה חדשה להתקנא בה. הרשתות החברתיות מעריצות את הביזה והטרור ברחובות ארה"ב. מחאת ג'ורג' פלויד הפכה לטרנד החם של השוליים כאן בארץ, שוליים שרוצים להרגיש אמריקה אבל גם לשנוא את ישראל ובעיקר להאשים ולהתלונן שרע פה.

מי שהאמנות יקרה לליבו לא יצהל כשכורתים ראשים של פסלים, בפשע ונדליסטי שהנפגע הישיר ממנו אינו המונצח המת אלא הסביבה הבריאה וטוהר היצירה; מי שמתנגד לאלימות לא יכול להעריץ את הפירומן ששרף מועצות דתיות ולהסביר שאולי הפעולה לא שפויה, אך זאת הדרך היחידה לעורר דיון; מי שמתבאס מהסתה נגד עיתונאים יתנצל בפני אנשי תחנת ערוץ 7 שנידונו למאסר, עבודות שירות ואות קין, לפני שהוא מלין על ראש הממשלה הנוכחי; מי שמזדעזע מפיזור אלים של הפגנות בשטחים, לא יכול לתמוך בטרור שמשאיר אזרחים תמימים בביתם במינסוטה, שמא יהפכו לקורבנות מקריים במחאה עממית מוצדקת; מי שקורא לשותפות יהודית־ערבית, לא יכול במקביל לקרוא להיפרדות - אם אתם רוצים להיפרד מהם, זה אומר שיש איתם בעיה.

ב"הארץ" קוננו אתמול: בזמן שבכל העולם מנפצים איקונות ומפילים את פסלי העולם הישן במהפכת תרבות נגד הגזענות ופשעי הקולוניאליזם, רק אצלנו עומד עדיין קבר גולדשטיין על תילו וגשר רחבעם זאבי מתוח איתן. אז דווקא כאן דאגו לעגן בחוק את הרס האנדרטה לגולדשטיין, בוגי יעלון אפילו הוציא אותו לפועל; והגשר ע"ש האלוף רחבעם זאבי, המתנוסס ליד בסיסי צה"ל בגלילות - אותו אולי צריך לפוצץ בגלל הדעות הפוליטיות של האיש, שרצה שניפרד לשלום מהפלשתינים ואלה גמלו לו ברצח.

נגד אלימות? כשהשמאל מתגרה מניחוח המרד, הוא דווקא יודע יופי לספק רציונליזציה לאלימות. ביבי זה טראמפ, פלשתינים זה שחורים, ואם רק היו נותנים גם להם לצאת למאבק אלים נגד הציביליזציה, הם היו עושים זאת.

רגע, מה זאת אומרת אם היו נותנים להם? שמאלנים, צאו למרוד. קדימה. לכו לפוצץ גשרים ליד הסינמה סיטי, סעו שעתיים פקוקות לקריית ארבע כדי להוציא עצמות בנות 26 מהקבר ונפצו זגוגיות במתחם בזל. מה, לא? ברור שלא. מחרחרי המרי אצלנו הם לא יותר מצרכני פורנו־מהומות; פנטזיונרים של הבסטיליה.

בדואט בין הסמלים השחורים־צהובים אין דרך אמצע: אם עשית רומנטיזציה לאגרוף של מיניאפוליס, אל תבכה כשתקבל את האגרוף של כ"ך.