להיכנע למהפכה

לאחר ההפסקה שנכפתה עלינו בחיי השגרה, הגיע הזמן להכיר במציאות החדשה שמעבר לפינה • דיגיטלית וגמישה יותר, עם פחות עומסים בכבישים, וניהול סיכונים מחושב • עד המשבר הבא

נכון לכתיבת שורות אלה בשלוש מדינות בעולם יש אלפי קורבנות מהמגיפה - סין, איטליה ואיראן; בארבע מדינות נוספת - ספרד, ארה"ב, צרפת ובריטניה - יש מאות קורבנות; בכ־10 מדינות בעולם יש עשרות קורבנות; בכ־30 מדינות יש קורבנות בודדים (14-2), ובכ־20 מדינות יש קורבן אחד.

בסין, מקור המגיפה, במהלך השבועות האחרונים נרשמת ירידה בהתפשטותה, לצד חזרה מתונה ושיטתית לשגרה. למגיפה הזו יש פוטנציאל התפתחות מעריכית, אך לאור הצעדים שננקטים בעולם נראה שהתרחיש האופטימי עדיין סביר יותר. 

כל עוד זהו הכיוון, ובמיוחד לאור העובדה שישראל מצליחה להתמודד עד כה עם המשבר טוב יותר מאשר עם השפעת דאשתקד, מותר לנו לראות גם צדדים חיוביים במצב שנכפה עלינו. זאת בתנאי, כמובן, שלא ניתפס לשאננות. 

למכור את החדר של אתמול

בתוך המהפכה הדיגיטלית שצנחה על העולם בשני העשורים האחרונים, נכפית עלינו הפסקה של ממש בחיי השגרה. המוצא היחיד במצב הזה הוא הטמעה מהירה של המהפכה, שנדמה שחלקים גדולים מאיתנו התעקשו להתעלם ממנה ככל הניתן. לפי "איגוד האינטרנט הישראלי", נפח הגלישה של ישראלים לאתרים בישראל זינק ב־25% בשבועיים האחרונים. זוהי רק אינדיקציה אחת לגידול בצריכת האינטרנט שלנו מאז החלו מגבלות התעסוקה והתנועה.

השבוע ביקשתי שירות בנקאי, והבנקאית אמרה לי שניתן לבצע את הפעולה רק בפקס. באותו רגע הודיתי לקורונה - היא אולי תחנך את הבנקים לאמץ מהר יותר את המהפכה הדיגיטלית. גם שירות התעסוקה אפשר למובטלים הזמניים, אלה שהוצאו לחופשה ללא תשלום, להירשם באתר. בשירות התעסוקה, כמו גם באתרים ממשלתיים ואחרים, למדו מדוע חשוב לעבור לשרתים חזקים יותר, שיוכלו לתמוך במאות אלפי פניות.

האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד נאלצו לתרגל עם הסטודנטים למידה מרחוק - שבכל מקרה הגיע הזמן שתהיה חלק משגרת הלימודים; ומעסיקים נאלצו ללמוד לשחרר מעט שליטה ולהסתכל על "העבודה" כמכלול של מטלות, שאת חלקן הגדול ניתן לבצע מכל מקום. הניסוי הזה שנכפה עלינו יאפשר למעסיקים ללמוד לעומק את משמעות הטמעת המהפכה הדיגיטלית, על יתרונותיה. מקובל לחשוב שחברות הטכנולוגיה העילית כבר שם, אך זה נכון רק באופן יחסי. גם אותן חברות נאלצות לבחון מחדש את מודל העבודה מהבית ולהרחיב אותו באופן מרבי. 

את נזקי משבר הקורונה ניתן לחלק לשלוש רמות: הנזקים המוחלטים, או החלוטים - שירותים כמו מסעדות, בתי קפה, בידור, כושר, מלונאות ותעופה. אלה שסופגים הפסדים כמעט מוחלטים, מכיוון שכפי שהמלונאים אומרים - אי אפשר למכור את החדר של אתמול. סוג אחר של נזקים הם אלו החלקיים - רכב, ליסינג, נדל"ן, מוצרי מותרות. רבים שהתכוונו לרכוש את המוצרים הללו פשוט ידחו את הרכישה. 

הסוג השלישי הוא נזקים שקשה יותר לאמוד אותם - נזקים מורכבים - השוק הפיננסי: קרנות, מוסדיים בכלל, שוקי ההון, האשראי. נראה שמדובר בשוק שנפגע קשה מאוד - פדיונות של 20% ויותר בקרנות הנאמנות, ירידה חדה בתשואה ונפילות בשווקים, אך חלק מהפגיעה הזו היא זמנית וחלק ממנה קשור גם לכך שהמשבר הזה פגש את השוק אחרי עשור של חגיגות שערים, כך שייתכן שבמידה מסוימת המשבר הוא טריגר אקראי לשוק.

גם הפגיעה בשוק הביטוח היא פגיעה מורכבת, מכיוון שייתכן שבטווח הארוך השוק הזה רק ירוויח מהמודעות הגוברת של עסקים ופרטיים לרכישת כיסויים וצמצום הסיכונים, שאחרי פגיעה שכזו נראים ממשיים יותר. 

לצד רבים שאומדים את נזקיהם בימים אלה, יש גם מי שסופרים את הרווחים: יצרנים ומשווקים של מוצרי מזון, מוצרי היגיינה, חומרי ניקוי, ציוד רפואי, תחום הפארמה, שירותי דיגיטל וכל החברות בתחום, שירותי תוכן בטלוויזיה ובאינטרנט ועוד. 

גם הפגיעה במאות אלפי עובדים במשק מורכבת יותר לכימות. לצד ההפסד הכואב הרי שמשבר מביא גם לשינוי תפיסה. רבים מהעובדים יחשבו מחדש את מסלול הקריירה שלהם ויכירו בחשיבות תפיסת עבודה גמישה יותר. המשבר עשוי להוביל עובדים להכיר ולפתח אפשרויות תעסוקה נוספות. הגמישות הזו טובה לכלל המשק כמו גם לעובדים עצמם. 

נדרש שינוי חשיבה

הממשלה הבאה תיאלץ לחשוב על התקציב הבא באופן הרבה יותר מקורי. הרעיון של הכרה בתקציב השנה שעברה כנקודת מוצא הכרחית לתקציב הבא - לא יוכל להתאים למציאות החדשה. אחרי סבסוד של מאות אלפי "מובטלים זמניים" ועצמאים שאיבדו הכנסה, הגירעון בתקציב השנה יאמיר ל־6.5% מהתוצר, כך מעריכים באוצר לפי אחד התרחישים שמסרו.

ממשלת המעבר הנוכחית צריכה להתמודד כבר כעת עם מציאות של חצי מיליון מחוסרי הכנסה. יעד הגירעון הקבוע בחוק התקציב הוא 2.9%. לפי האוצר, התרחיש הזה מתאים להשבתה מלאה של המשק למשך שמונה שבועות, אך לא מן הנמנע שהוא נכון גם להשבתה החלקית. כבר כעת ניתן להעריך שאם בכלל תהיה צמיחה השנה, היא תהיה אפסית.

תקציב משרד הבריאות, העומד על כ־40 מיליארד שקלים, בפועל יהיה גבוה יותר לפחות ב־50% מתקציבו המקורי. למעשה, משרד הבריאות מתפקד מבחינה תקציבית כמו משרד הביטחון בשעת מלחמה - כל דרישה של המשרד מהאוצר נענית בחיוב, כמתחייב מהמצב. תקציבים נוספים יאמירו, כמו תקציב משרד הפנים שיצטרך לתמוך בשלטון המקומי באופן מוגבר.

לפי ההערכות, הפסקת תשלומי הארנונה מהעסקים תעלה לרשויות 15-12 מיליארד שקלים מעבר לתקציב. לכן גם בתפיסת התקציב - המשבר העצום הזה ידרוש שינוי חשיבה כדי לבנות תקציב שיתאים למציאות החדשה. 

הנתונים הכלכליים שמצטברים מבלבלים מאוד. חשוב לזכור שנתונים מעין אלה נכון להבין רק נוכח הנסיבות שנוצרו. ברור שצמיחה של 0% היא קטסטרופלית אם היא מתרחשת בהתנהלות רגילה, אך היא לא תובן ככזו נוכח המשבר הזה. יתרה מכך, אם היא לא תהיה שלילית ב־2020, היא תהיה אות ומופת למשק שהצליח לשמור על התוצר של השנה הקודמת, אחרי השבתה חלקית של המשק לכמה חודשים. 

אם התרחיש החיובי יתממש ונוכל להתחיל לחזור לשגרה אחרי חג הפסח, כפי שקורה כעת בסין, נחזור למציאות חדשה, שאולי תהיה טובה יותר. מציאות עם גמישות מחשבתית רבה יותר, מציאות דיגיטלית יותר, עם גמישות תעסוקתית רבה יותר שתתרום גם להתמודדות עם המצב הבלתי נסבל בכבישים. במציאות החדשה אולי עסקים ופרטיים יהיו זהירים יותר ומחושבים יותר בהוצאות שלהם ויגדרו סיכונים באופן מוצלח יותר, כזה שיכין אותנו בצורה טובה יותר למשבר הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו