היד שמנענעת את המדינה

לדיווחים שהצטברו על התנהלות החקירות נגד נתניהו, דוגמת מה שנראה כרגע כמו לחצים לא סבירים על לפחות עד מדינה אחד, הצטרפו השבוע גילויים בלתי נתפסים סביב תיק 2000 ב"הארץ" (גידי וייץ) וב"גלובס" (אבישי גרינצייג). החשש שעולה מהם גרוע מתפירת תיק למטרות פוליטיות. נורות אזהרה אדומות מהבהבות סביב צמד המילים "אכיפה בררנית".

האקדח המשפטי הזה הופיע במערכה הראשונה, חודשיים לפני הבחירות, ולפי ההוראות המחזאי הוא צפוי לירות בקרוב. יש מי שמייחלים לכך שכבר ב־28 הימים הקרובים, או ב־21 שאחריהם. עכשיו, יותר מתמיד, המערכת הפוליטית כולה ועתיד ההנהגה של מדינת ישראל תלויים בידי הפקידות המשפטית.

דומה שליאת בן ארי ושי ניצן כבר קיבלו החלטה שמייתרת לחלוטין את ההליך הדמוקרטי. כעת, במטרים האחרונים של הרדיפה רבת השנים הזו, עוברת ההחלטה הגורלית לידיים של מנדלבליט. כן, אותו מנדלבליט שהעיד על "קצוות של זוטות" ו"שאריות" של חקירות נגד רה"מ שהמשטרה והמבקר "זורקים" עליו. אבל אם בעבר היה אפשר עוד איכשהו להסתייג בזלזול מביטויים כמו "רדיפה", היום כבר קשה להתכחש לסימנים ברורים של ניסיון הדחה ויצירת מהפך שלטוני שלא דרך הקלפי.

עד עכשיו התעקשו לראות בסביבת רה"מ אחראית לחשדנות הציבורית כלפי מנגנוני החוק. חלק מהפרשנים האשימו את נתניהו ב"הסתה מכוונת" נגד מערכת המשפט ובליבוי "אי־אמון" נגד גורמי האכיפה. ככל שמתגלים עוד פרטים, מתחוור שהמציאות הפוליטית הנוכחית היא תוצר של אג'נדה מכוונת של אכיפה בררנית זדונית. כמו אחרי 99', שוב אפשר לזהות את טביעות האצבעות של "הצד הנכון של הדמוקרטיה" בתוצאות הבחירות. הפעם הם רק חכמים מספיק כדי לשמור על איפוק בהצהרותיהם.

מנדלבליט מצווה אפוא להרים את האקדח המשפטי הטעון שהונח בתחילת המחזה, ולסיים את העבודה. הפעולה הזו לא רק תביא לסיומה קריירה פוליטית של מי שהמערכת חפצה בסילוקו; היא תחריב את מעט האמון שעוד נותר בציבור כלפי גורמי האכיפה. אסור לו להיכנע לצמד הפרקליטים שאחראי לכאוס השלטוני והפוליטי, ולמשבר האמון החמור בתולדות המדינה בין הציבור מערכת השלטון.

יש שתי חלופות הגונות כרגע. הצודקת ביותר היא להכיר בכך שלזכות נתניהו נזקפת טענה לגיטימית של הגנה מן הצדק. החלופה השנייה, הצודקת פחות אבל בכל זאת הגונה, היא פשוט להימנע מהודעה שלמעשה תקבע סופית את תוצאות הבחירות, שכיוון זרימתן הוכוון מלמעלה.

גנץ, שמעורר התפעמות נערית אצל פרשנים פוליטיים, עושה קולות של "עובדים בשבילכם" כדי להקים ממשלה, אבל בעצם הוא בתקופת המתנה. הוא, ועוד יותר ממנו לפיד וליברמן, יודעים מי האבות האמיתיים של הצלחתם עד כה, והם בונים עליהם שיסיימו את מה שהתחילו. תוכנית ב' שלהם היא מרד בליכוד. החברים בפרקליטות ובתקשורת, ואולי כמה מרדנים בליכוד, ישלימו עבורם את מה שחסר במנדטים.