מבצע עמוד ענן: עכשיו חשבון הנפש | היום

מבצע עמוד ענן: עכשיו חשבון הנפש

ביום שבו חוסל אחמד ג'עברי, שפיקח על צבא חמאס ברצועת עזה, עשיתי את דרכי לאולפן הטלוויזיה כדי לדבר על המאמצים הדיפלומטיים של אש"ף להשיג מעמד של מדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם. בדרך שמעתי על החיסול. הפרטים עדיין לא היו ידועים. באולפן נשאלתי על המעשה. אמרתי שאינסטינקטיבית אני שמח, כיוון שמדובר באדם קיצוני שפגע בישראלים והתכוון לפגוע בישראלים נוספים, ואפילו לא ניסה להציג זאת כחלק מניסיון ללחוץ עלינו להגיע להסדר מדיני, משום שלא היה מוכן להכיר בישראל בשום תנאי. השאלה, אמרתי אז, היא מה תהיה התגובה הפלשתינית, מה המחיר שנשלם על הסיכול המדויק.

השאלה הזאת לא נענתה, וכדי לזכות בתשובה אמינה יש צורך בזמן ארוך יחסית. חיזוק ההרתעה (אם יש דבר כזה) הוא דבר שנמדד לאורך שנים, לא לאורכם של שבועות. לעומת זאת, אפשר להצביע כבר עכשיו על לא מעט תוצאות של המהלכים שהתפתחו בעקבות חיסולו של ג'עברי.

הדבר הראשון שאפשר להצביע עליו הוא שצה"ל הוכיח כי הוא מסוגל להוביל מבצע צבאי כירורגי בלי להיכנס קרקעית, ובלי לפגוע במספר עצום של בלתי מעורבים. הוא זכה בשל כך בהערכה בלתי מבוטלת בעולם בכלל, ובעולם הערבי בפרט. זה הקל על ישראל לקבל את תמיכת המערב, החיונית לנו כל כך.

הדבר השני הוא התחזקות כוחה של כיפת ברזל, שנבחנה בשטח. גם אם עמוד ענן לא היה ניסוי כלים שנועד לבחון את המערכת, היתה לו חשיבות רבה באספקט זה, והוא סיפק הוכחה נוספת ליכולת הטכנולוגית המרשימה של ישראל, יכולת שיש לה השלכות מבצעיות ברורות. השילוב בין כיפת ברזל לממ"דים הוכיח לחמאס או לחיזבאללה שהאפקטיביות של פגיעת טילים בנו אינה גבוהה.

הדבר השלישי הוא חשיפת תל אביב וירושלים לירי הטילים. גם אם הירי לא הסתיים בפגיעה, הוא עורר שוב התחושה שישראל היא מדינה מסוכנת לתיירות ולעסקים, גרם לביטול ביקורים בארץ ויצר את התחושה שאין בישראל מקום בטוח באמת כאשר טווח הטילים גדל.

הדבר הרביעי הוא שאין ספק שחמאס יצא מחוזק מן העימות, לא משום ש"ניצח" בו אלא משום שכל עוד הוא שורד מולנו, הוא יכול להתגאות בכך. נחיתת הטילים בסביבות תל אביב וירושלים, סמלית ככל שתהיה, חיזקה גם היא את התדמית החיובית של חמאס בקרב הציבור הפלשתיני, בדעת הקהל הערבית ובקרב המנהיגים הערבים.

הדבר החמישי - ביקורו של חאלד משעל בעזה בסוף השבוע שעבר היה הוכחה לשינוי שחל במעמדו של חמאס; הן העובדה שישראל איפשרה את קיומו, הן הדברים הקיצוניים שנאמרו שם והן ההמונים שהשתתפו באירוע ואשר חגגו את תוצאת העימות האחרון.

הדבר השישי - אש"ף של מחמוד עבאס נחלש במהלך המבצע וכתוצאה ממנו, משום שלא היה גורם רלוונטי בהגעה להפסקת האש ולא היה יכול לדבר בשמה של עזה. היחלשות זו הגבירה את התמיכה במהלך הדיפלומטי של עבאס, שפנה בבקשה לזכות במעמד של מדינה שאינה חברה באו"ם. ממשלת ישראל ספגה בשל כך מכה דיפלומטית קשה יותר מזו שהיתה מקבלת ללא המבצע.

* * *

הדבר השביעי - דם נשפך. המשק הישראלי איבד ימי עבודה, הכלכלה נפגעה זמנית, התיירות נפגעה גם לטווח ארוך יותר, ואנשי עסקים רבים ביטלו את הגעתם ארצה.

הדבר השמיני - בנימין נתניהו יצא למבצע כשהוא זוכה בתמיכה פנימית רחבה, וסיים אותו כמי שמסוגל להתאפק ולנהל מהלך שכזה בקור רוח. הדבר איפשר לאהוד ברק, שזכה גם הוא בהערכה ציבורית, לפרוש מן הזירה הפוליטית בכבוד.

הדבר התשיעי - ההערכה הרבה להישגי כיפת ברזל החזירה את עמיר פרץ לתודעת הציבור, תרמה להצלחתו בפריימריז של מפלגת העבודה והפכה אותו לנכס פוליטי.

הדבר העשירי - הנושא המדיני-ביטחוני חזר אל סדר היום, ובגדול. מטבע הדברים, יש בכך כדי לפגוע במי שלא מציע חלופות מעשיות לסטטוס קוו.

אבל הנקודה הבעייתית ביותר היא נקודת הפתיחה. מעבר לשמחה האינסטינקטיבית על כך שאחד מגדולי שונאינו אינו נמצא איתנו יותר, מתברר שחיסולו נעשה בעיצומו של משא ומתן בלתי פורמלי איתו ועם אנשיו לקראת שביתת נשק. ד"ר גרשון בסקין, שמילא תפקיד חשוב במו"מ על שחרורו של גלעד שליט, היה מעורב גם הפעם במו"מ שהתקיים במעורבות מצרית. מי שהחליטו על החיסול ידעו על המו"מ הזה, וככל הנראה לא ייחסו לו חשיבות רבה מדי. כאשר נקרתה להם ההזדמנות המקצועית לחסלו - ניצלו אותה.

זה לא שאיני יכול להבין זאת. אני זוכר מקרים לא מעטים שבהם נקרתה לכוחותינו הזדמנות לחסל "יעד", דווקא כאשר הנסיבות המדיניות או האחרות לא תאמו זאת. הדילמה העומדת לפני מקבל ההחלטות אינה פשוטה. מערכת הביטחון מסבירה כי מדובר בהזדמנות נדירה ובפגיעה קטנה מאוד בחפים מפשע, ואילו מקבל ההחלטות יודע, לא פעם, את מה שהמערכת אינה יודעת, ולפעמים הוא מסרב, אף שהיא אינה מבינה מדוע הוא מונע ממנה לממש הזדמנות מוצלחת כל כך.

כיוון שהמטרה המוצהרת של המבצע היתה לייצר הרתעה ולמנוע מחמאס שיגור רקטות וטילים על ישראל, יכול מאוד להיות שהמטרה היתה מושגת במחיר נמוך הרבה יותר, מכל הבחינות, אילו היתה ניתנת שהות למו"מ עם ג'עברי. ייתכן שהתמיכה מקיר אל קיר שבה זכתה הממשלה במהלך המבצע נבעה, בעיקר, מאי ידיעה על קיומה של הידברות שכזו ועל רצינותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר