"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החרדים חוצים את הקווים בקלפי

,עודכן

הבחירות המקומיות בערים החרדיות מציבות שאלות חשובות להכרעת הציבור, אולם בשאלה אחת כמעט לא עוסקים שם: איזו דמות תנהל את העיר בצורה הטובה ביותר? הציבור החרדי נשמע ברובו לדעת רבניו, לא רק בסוגיות הלכתיות ורוחניות, אלא גם בהחלטות הנוגעות לחיי המעשה. העובדה ששיח הבחירות בערים החרדיות ממעט להתייחס לסוגיות פנים־עירוניות, הופכת את הבחירות למרתקות ביחס לסוגיה אחרת המסעירה את העולם החרדי: האם חובה לשמוע לרבנים, ואם כן - למי?

ההבדל בין הבחירות הארציות למקומיות הוא כפול: הבחירות הארציות מפלחות בצורה כללית את הציבור החרדי לאשכנזים (חסידים וליטאים, המצביעים במשותף ל"יהדות התורה") ולספרדים (המצביעים ברובם לש"ס). במסגרת הבחירות המקומיות, לעומת זאת, הסיעות מתפצלות וניתן להבחין בייצוג יחסי מדויק יותר לקהילות השונות. נוסף על כך, במסגרת הבחירות הארציות כמעט לא נרשמות תזוזות בין קבוצות הבוחרים, אולם בבחירות המקומיות נרשמת התניידות קולות מצומצמת, המעידה על חופש להסתמך על דעת רב של קהילה אחרת, בהחלטה במי לבחור.

בעבר שררה הסכמה שבשתיקה בין הסיעות, שאין לקיים תעמולה בקהילות המתחרות. האידיאולוגיה החרדית התבססה על הנחת היסוד, שכל קהילה תישמע לדעת רבותיה, והרבתה לצטט את הקביעה התלמודית שלפיה "נהרא נהרא ופשטיה" (נהר נהר ומסלולו). המאמצים במסגרת מערכת הבחירות התמקדו בעיקר בניצול המיטבי של כוח ההצבעה הפנים־קהילתי ובניסיון מזערי, אם בכלל, לנגוס בשולי הקהילה המתחרה.

בבחירות הנוכחיות, לעומת זאת, מוסכמה זו נשברה. "הפלג הירושלמי", זרם ליטאי עצמאי, מגייס לשורותיו תמיכה מקרב הזרם הליטאי המרכזי ומקהילות חסידיות וספרדיות שמרניות, אבל אפילו הוא לא מעז לתת לכך ביטוי פומבי. מי שביטא זאת מפורשות היה הרב ברוך מרדכי אזרחי, מחשובי רבני הזרם המרכזי הליטאי, שבנאומו בכנס בחירות בירושלים אמר: "הקב"ה נותן לנו את גדולי ישראל, שהנהגתם צדקותם ופקחותם אינה מוטלת בשום אופן בספק. חסידים, ליטאים, ספרדים ואשכנזים - כולם צריכים להיות בדגל התורה".

מבחינת המפלגות החרדיות המתחרות, אמירה זו היא בגדר זהב. אם רבני דגל התורה דורשים מחסידים וספרדים להישמע דווקא לדעת הרבנים הליטאים, הרי שלמעשה הם מצהירים כי כשמדובר במחלוקת פנים־חרדית, זכות הבחירה שבה אל הציבור. משתמע מכך שאין כל מניעה אידיאולוגית שחרדי ליטאי או ש"סניק יחצה את הגבול מהכיוון ההפוך, ויישמע לדעת אדמו"רים חסידיים. התוצאות, כך צופים במפלגות החרדיות, יעידו על זליגה בין־מפלגתית מרובה. הגרעינים הקשים בכל קהילה אמנם יישמעו לצו המפלגה, אבל מעגלים רחבים ירשו לעצמם לבחור במועמד חרדי שאינו בן מפלגתם דווקא.

הערים החרדיות סוערות לקראת הבחירות המקומיות, אבל דווקא בבני ברק, מעוז חרדי ומרובה אינטרסים, הצליחו מרבית הקהילות החרדיות להגיע להסכמה סביב מועמדותו של אברהם רובינשטיין, שצפוי לזכות ברוב גורף לראשות העיר. ייתכן כי בשורה חדשה תבוא מסיעת הליכוד המקומית בראשותו של יעקב וידר, המאגדת אלפי חרדים עצמאיים הקוראים לשינוי מקיף במבנה הכוח החרדי. אם רשימה זו תזכה בנציגות מכובדת במועצת העיר, יורגשו השלכות הדבר לאורכה ולרוחבה של החברה החרדית, הרבה מעבר לתחומי השיפוט של עיריית בני ברק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר