הדרום דורש שקט

זה ארבעה חודשים שתושבי אשכול ועוטף עזה חיים במציאות לא נורמלית. חווים מעברים חדים משגרה לחירום,סבבי הסלמות עם מטחי ירי כבדיםלשטחנו, הדי פיצוצים ושריפות יומיומיות כתוצאה מבלוני תבערה בשדותינו.

בכל יום אני נפגש ומשוחח עם תושבים. תושבת אחת תיארה אתהמציאות הנוכחיתכ"אקורדיון רגשי". תושבי אשכול ועוטף עזה הם אנשי התיישבות. אנו אוהבים את חבל הארץ שלנו, את האדמה, את המרחבים ואת הקהילות האיכותיות. אלה העוגנים שנותנים לנו את המשמעות בחיינו כאן, והם גם מקור החוסן שלנו שהפך לדוגמה ומופת בכל הארץ. אך נדמה לנו שהחוסן המיוחד במינו שלנו הפך להיות עלה תאנה להכשרת מציאות ביטחונית מתמשכת לא נורמלית. מציאות שאף מקום אחר בארץ לא היה מוכן לקבל לאורך זמן.

אנו סומכים על הצבא שלנו ועל מערכת הביטחון שמשקיעה משאבים עצומים לספק הגנה לתושבי עוטף עזה. אנו זוכים למעטפת הגנה הדוקה ולקשר יוצא דופן עם גורמי הביטחון הבכירים. יש לנו כיפת ברזל, מכ"מים לזיהוי בלונים, מערכות לגילוי מנהרות ועוד. יש לנו מערכת ביטחון, אבל הילד בן ה־4 ששומע אתאזעקת ה"צבע אדום" ופיצוצים כבדים, גם של כיפת ברזל וגם פיצוץ של מנהרת טרור, ואחר כך רואה שריפות ומריח ריח עשן, אינו יכול להרגיש ביטחון.

בגלל החלטה פקידותית חלק מיישובי אשכול אינם מוגדרים "עוטף עזה". מישהו בממשלה קבע שרק יישובים במרחק של 7 ק"מ מהגדר ייכנסו לקטגוריה הזו. בהסלמה הנוכחית נפל קסאם באחד מהיישובים האלו ואזרחים נפצעו.

הסיטואציה שיש יישובים בטווח הרקטות, שבכל רגע נתון יכולים לספוג נפילות קטלניות, והמדינה בוחרת לא לספק להם ממ"דים - היא הפקרות ומחדל שחייב להיפסק. כל תושבי המועצה חשופים לסכנה בשל הקרבה לרצועת עזה והשלכותיה.

הביטחון האמיתי שלנו הוא השקט, ואנו מצפים מממשלת ישראל לעשות הכל כדי להבטיח כאן שקט. שקט אמיתי, יציב וארוך טווח. כל הסדרה מדינית מול רצועת עזה, שכוללת מינוף כלכלי לרצועה, מחייבת גם מינוף כלכלי משמעותי לעוטף עזה, שיאפשר לנו להמשיך בפיתוח היישובים, בקליטת תושבים חדשים ובשגשוג הקהילתי.

גדי ירקוני הוא ראש מועצת אשכול

הביא לדפוס: גדי גולן