בדרך למערכה כללית ברצועת עזה? ישראל קרובה לשבירת הכלים מול חמאס

ישראל עמדה הלילה (רביעי), שוב, בפני הצורך להכריע האםלשבור את הכליםמול חמאס, במטרה לשנות את כללי המשחק ברצועה.

הירי לשדרות, למרות שלא היה ראשוני, היה חריג בהיקפו ובתוצאותיו. הוא בעיקר לימד עד כמה מסוכנת ההסתמכות על מבחן התוצאה כתנאי בלעדי לפעולה; בעבר הקפיד צה''ל על תגובות מינוריות משום שלא היו נפגעים, וכדי שלא לשבור את הכלים. זה נתן לחמאס להבין שהכל בסדר. שאפשר להוריד את הראש לכמה רגעים, ואז להמשיך כרגיל.

אירועי היום נגמרו בנס. רק המזל הפריד בין פציעה למוות. הדרך המתבקשת להתייחס לאירוע הזה היא כאל "כמעט ונפגע", כלומר כאל אירוע שאמור היה להסתיים רע בהרבה. מכאן צריך לשקול את התגובה הישראלית, בידיעה שבפעם הבאה זה עלול להיגמר אחרת.

ספק אם חמאס רוצה במלחמה. הוא עם הגב אל הקיר, ולא מצליח לקדם את תכנית הרגיעה. האחראי העיקרי לכישלון הוא אבו מאזן, שלא רוצה לראות את שיקום הרצועה כל עוד הוא לא אחראי לה ושולט בה. חמאס בוודאי לא יניח לזה לקרות, מה שמשאיר את הצדדים בנקודת המוצא: עזה נצורה, ענייה ועצבנית, ומוצא לא נראה באופק.

גם ישראל מתקשה להחליט מה היא רוצה. שרי הקבינט שהתכנסו השבוע נוטים ברובם לטובת הרגיעה, למרות שהדרך אליה ארוכה ומפותלת, ובעיקר לא מבטיחה דבר חוץ משקט. השאלה היתה איך ומתי להגיע לשם - לפני לחימה, ובמטרה למנוע אותה, או אחריה.

הנטייה הישראלית עד כה היתה לראות בלחימה מוצא אחרון. לעשות הכל כדי לא להגיע אליו, כולל "להכיל" - אותה מלה מכובסת - חודשים ארוכים של טרור בלונים ועפיפונים ואירועים על הגדר. בגדול זה עבד עד עכשיו, ובכל פעם שחמאס חרג מהקו הוא חטף, ורץ לבקש הפסקת אש.

עכשיו צריכה ישראל לשאול את עצמה אם להמשיך בקו הזה, שנראה כי מיצה את עצמו ולא רק כי הפעם הבאה עלולה להיות קטלנית בהרבה. דומה כי חמאס באמת מאמין שישראל חוששת להילחם, ומאמין לדיווחים כי בירושלים מעדיפים להבליג כדי להמשיך ולמקד את הקשב בזירה הצפונית.

דומה שהגיעה העת להבהיר לחמאס אחרת. זה לא מחייב מלחמה, אבל זה מחייב מוכנות אמיתית להגיע אליה. שילוב של מהלך צבאי (אווירי) עם מסרים מדיניים צריך להבהיר לחמאס שהוא חצה את הקו, ואם לא ייסוג ויתחייב לשנות מדרכו - הוא יוביל את הגזרה להסלמה.

הלילה נדמה היה שחמאס לא הבין את המסר, ושישראל נחושה מבעבר. אפשר לשפוט את זה על פי כמות האזעקות וההנחיות שניתנו לתושבים, וגם על פי ההתלהמות בשני הצדדים. ייתכן שגם הפעם תימצא הנוסחה להרגעה מהירה, אבל בשונה מבמקרים הקודמים באחרונה - על ישראל לוודא שהפעם היא מפסיקה את משחק היו־יו הזה, שמעלה ומוריד את העצבים בגזרה על בסיס כמעט יומיומי, ומחזירה את השפיות לחיים בעוטף.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!