"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שחיתות

,עודכן

לפני כשבוע סיפר לי בכיר בתקשורת כי בכיר במשרד המשפטים טען בפניו שאפילו ניצב מזרחי, בתוארו דאז כראש אח"ק, לא המליץ להגיש כתב אישום בפרשה המכונה "האי היווני", פרשה שהנאשם בפוטנציה בה היה אריק שרון. כזכור, הפרשה טבעה במצולות חרף טיוטת כתב אישום שהוגשה להחלטתו של מי שאז רק מונה כיועץ המשפטי, מני מזוז. חייכתי ביני לבין עצמי לנוכח ניסיונו של איש תקשורת להיתלות בי בנוגע לסגירת התיק. השבתי לו שזה נכון ולא נכון באותה עת. נכון, כי בפרשה זו לא נדרשה המשטרה להמליץ שכן התיק כולו הועבר שנים קודם לכן לפרקליטות. לא נכון, כי בהחלט צידדתי בהגשת כתב אישום למבחן בית המשפט.

בהמשך הוחלט, בהנחיית הפרקליטות ובצדק לאור חומרים שהתווספו, שחלק מהתיק ינוהל על ידי יאחב"ל. כל ישיבות העבודה הנוגעות לתיק התקיימו בפרקליטות המדינה ביחד עם פרקליטות מחוז מרכז. תפנית משמעותית בפרשה הביאה להחלטה כי התגבשו ראיות מספיקות לכאורה להגשת כתב אישום. התפנית נעוצה בחקירת פרשת מינהל מקרקעי ישראל ופרויקט גינתון. זה היה פרויקט שבו לדוד אפל, מי שנחשד במתן שוחד לשרון באמצעות בנו, היו אינטרסים - מה שהסביר את הלחצים האדירים על המינהל לאשר את הפרויקט, בניגוד לדעת מומחים. החלק הזה בפרשה נחקר וטופל ביסודיות דווקא על ידי יאח"ה - ולא על ידי היאחב"ל. כך יצא שבישיבות העבודה בפרקליטות המדינה היו שני נדבכים של אותו עניין שנחקרו על ידי שתי יחידות. לכן מעולם לא היה צורך להעביר סיכום נוסף לתיק.

השלמת החקירה על ידי שתי היחידות ובחינת החומר בפרקליטות המדינה התנהלו באופן מתגלגל, שכן חקירת התיק הסתיימה כבר ב-2001. אך למרבה הצער, היה במשטרה מי שטרח - כל אימת שהתקיימה ישיבת עבודה בפרקליטות המדינה בפרשה - לפזר רמזים בתקשורת כי אין ראיות בתיק, אף שתחת אחריותו הוטל רק חלק אחד מהחקירה ואף שהיא אפילו לא הסתיימה.

זו תופעה ייחודית בנוף המשטרתי, שבדרך כלל אמור להיות שבע רצון מכך שעבודתו מקבלת ביטוי פוזיטיבי בפרקליטות. אותו קול משטרתי חזר על כך פעם אחר פעם בתקשורת, אף שמימיו לא השמיע אפילו ברמז את דעתו בישיבות הפרקליטות, למעט פעם אחת, הזויה ובלתי צפויה, בפני מזוז שביקש לקבל סקירה וקיבל סגירה.

כמי שהכיר את התיק, את ההשלמות שיאחב"ל נתבעה לבצע ואת החקירה היסודית של יאח"ה, ראיתי עין בעין עם הפרקליטות ובהחלט תמכתי בהגשת כתב אישום לבית המשפט. אך לא היה צורך בכך, ולכן לא נמצאה המלצה פורמלית של המשטרה בפרשה.

אני נדרש לעניין כי לאחר פנייתו של אותו בכיר תקשורת התפרסמו לאחרונה בעיתונים כתבות לרגל סיום הקדנציה של מזוז, ובהן ראיון עם בכיר אנונימי בפרקליטות שהסביר את הקדנציה ומהלכים שונים שזכו למטחי ביקורת, בהם הסגירה של תיק "האי היווני".

לא היה לי קשה לנחש מפי מי ומניין הגיעו האמירות. אני סבור שהמציאות העכורה טפחה על פני מי שחשב שיברח מהשחיתות ומצא שהשחיתות רודפת אחריו.

חרף הטענות, מניסיוני אין לי ספק כי קל יותר לפרום תיק מאשר לתפור אותו. לעיתים זה גם מועיל לקידום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר