תל אביב-יפו היא עיר של חלומות. מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון, חלם על עיר גדולה שתהיה מרכז החיים הכלכליים והתרבותיים של ישראל. בתקופת המנדט הבריטי הצליח במשימה שהציב לעצמו.
העובדה שתל אביב היא מרכז התרבות והעסקים של ישראל אינה מובנת מאליה, לולא ההשקעה והמאמצים של ראשי העיר במהלך השנים. גם חיי התרבות - האופרה, הפילהרמונית, התיאטראות הגדולים ומוסדות רבים אחרים - נוסדו בזכות העידוד של ראשי העיר. תרבות הבילוי בתל אביב אינה נופלת מערים רבות בעולם, והכותרת "עיר ללא הפסקה" מצדיקה עצמה מדי לילה. העיר אהובה מאוד גם על התיירים הפוקדים אותה.
ירושלים תמיד היתה החלום של הציונות ותל אביב - מאז הקמתה - הפכה לעיר חלומית, עיר שכיף לחיות בה, אהובה על תושביה ומהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה גדולה בפריפריה, שמיליון תושבים נוהרים אליה מדי יום. אפילו ראשי ממשלה שלחמו למען ירושלים ושלמותה, כדוד בן-גוריון ומנחם בגין, בזמן שלא כיהנו - התגוררו בתל אביב. גם כיום, אני מכיר רבים שעובדים בירושלים ואינם מוותרים על התענוג לחזור בערב לתל אביב-יפו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
