"שאלת ראש הממשלה" לא נכללה בדפי המסרים שנלעסו עד תום בשבועות האחרונים. אך זוהי שאלת המיליון: מי יהיו השרים בממשלה החדשה.
הגורם הדומיננטי שיכריע בה יהיה כמובן משקלם הפוליטי של המועמדים, אך ראוי הוא שגם משקלם הסגולי יילקח בחשבון. אחרת, תחושת התיעוב, הסיאוב והסירחון שעלו בחלקים שונים של הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, והתבטאו באחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות, יגברו עוד יותר.
מבחינה פורמלית אין מניעה שחשוד, ואפילו בעבירות חמורות כגון קבלת שוחד או הלבנת הון, ימונה לשר בכיר. לפי חוק יסוד: הממשלה אפילו עבריין מין או פושע שישב בכלא בשל עבירת קלון ועברו שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו, כשיר לכהן.
אכן, כפי שהבהיר בג"ץ, כשירות לחוד וכשרות לחוד. אין זה סביר שרה"מ ימנה לשר אדם שעננה שחורה וכבדה של פשעים מרחפת מעל ראשו. במקרה של אדם שהוגש נגדו כתב אישום אך טרם הורשע, או חשוד שעניינו נמצא עדיין בחקירת משטרה, העניין סבוך הרבה יותר.
השאלה עד היכן למתוח את קו הפסילה אינה שאלה משפטית גרידא אלא גם, ואולי בעיקר, שאלה ציבורית. חזקת החפות היא ערך יסוד, אך טוהר המידות ואמון הציבור בשלטון הם ערכים כבדי משקל לא פחות. האיזון ביניהם דורש שיקול דעת עדין, ותוצאתו משקפת את ערכיה של החברה שאותה מייצגת הממשלה הנבחרת.
גם למהות התפקיד המוצע יש חשיבות רבה. לא יעלה על הדעת למנות אדם שחשוד בקבלת שוחד או בהלבנת הון לשר האוצר. בדומה, אין הדעת סובלת מינויו של חשוד בעבירות חמורות לכהן כשר המשפטים או כשר לביטחון פנים, האמונים על אכיפת שלטון החוק וניהול חקירות המשטרה.
ככל שהעבירות שבהן נחשד המועמד חמורות יותר, וחומר הראיות נגדו מוצק יותר, כך ראוי יותר שתימנע הצטרפותו לממשלה. במקביל, על המשטרה והפרקליטות לעשות כל מאמץ לסיים את חקירותיהן בזמן סביר למען לא תיפגע זכות היסוד של החשוד ותומכיו לבחור ולהיבחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו