דליפות שהפכו לשיטפון מסוכן

אז אחרי שדלף מה שדלף מדו"ח מבקר המדינה, ומתוכו תמלילי ישיבות של הקבינט הביטחוני, נדמה לרגע שהמילה "הדלפה" מצמצמת מאוד את המשמעות האמיתית הרחבה יותר. 

יש דליפות מים מתקרה סדוקה, יש דליפות נפט ממכלית בלב ים, אבל זרם הידיעות המגיע אל התקשורת ומשם אל הציבור הוא שטף מסוכן, השם ללעג את חוקי המדינה בנושא סיווג ביטחוני שכבר גדולים וטובים נפלו בו. והסכנה הזאת איננה בהכרח בתוכן אלא בעיקר בזמן שבו מבול הידיעות יוצא החוצה.

אני שב אל 6 ביוני 2016. מבקר המדינה, השופט שפירא, מתייחס בחומרה לפרסום טיוטת הפרק העוסק בטיפול הקבינט בסוגיית המנהרות בצוק איתן, שממנה עולה לכאורה ביקורת על רה"מ בנימין נתניהו: "הטיוטה סווגה כסודית ביותר ולצערי היתה הדלפה למרות שהוגשה למי שהיה נוגע בדבר באופן אישי, ולא בדואר, ולא על ידי מזכירות, ובכל זאת היתה הדלפה. זה מצער וממש לא רצוי".

האם היה כאן טיפול "בחומרה"? ספק גדול. "זה מצער וממש לא רצוי", זוהי אמירה שמתאימה יותר למי שנבדק על ידי המבקר ולא של המבקר עצמו. 

ולמה כל זאת? נזכרתי בידיעה קטנה בעמוד הראשון של העיתונים בחג החנוכה לפני 45 שנים. בידיעה נאמר כי צה"ל חילק 5,000 סופגניות לחיילים ברמת הגולן, שתיים לכל חייל. זה מסמך ממוסגר אשר נלמד בכל שיעורי היסוד בענייני מידע מסווג. שתי סופגניות תמימות הסגירו סד"כ של הצבא. לא נופלים מזה. העיקרון הוא הקלות הבלתי נסבלת של העברת מידע ללא כל מאמץ לאויב. הקלות הזו, יחד עם הרצון לאסוף נקודות בשדה הפוליטי, הם תמהיל מסוכן אשר נזקיו לא נמדדים בהכרח באותו היום.

העיסוק בדו"ח מבקר המדינה מעלה מחדש את תחום סמכויות המבקר. אנשי ציבור נבחרים, שרי קבינט וראש ממשלה, היושבים שעות על גבי שעות ובידיהם מידע שהוא בחלקו רגיש וקשור בדיני נפשות - האם החלטותיהם ראויות להיבחן על ידי שופט, תהא מעלתו אשר תהא? והאם קטעי משפטים או אפילו פסקאות שלמות משקפים את רוח הדברים? במילים אחרות, המשפטיזציה הזאת תכבול את ידיהם של נבחרי ציבור. 

נוסף על כך, היא משדרת דרישה לשלמות שאיננה קיימת, מעין דרישה אוטופית לניהול נשגב כמו של מלאכים של מדינת בני אנוש.

•   •   •

מה שמשתמע מתוכן הדברים שדלפו עומד בסתירה למה שאמר ח"כ מוטי יוגב: "היה זה ראש הממשלה שהאיץ במערכת הביטחון ובצה"ל ודיווח לנו, כבר בתחילת 2014, למקד מאמצים להתמודדות עם איום המנהרות שנחשף כמשמעותי הרבה יותר". והם שונים מדבריו של ח"כ יאיר לפיד, שישב בדיוני הקבינט בזמן צוק איתן ולא חסך במחמאות לרה"מ על ניהולו של הקבינט. אולם שר החינוך מתנועתו של יוגב אומר אחרת. למי להאמין? ואולי ראוי שמבקר מדינה לא יעסוק בניהול מלחמה, ובטח לא ביעדיה, גם אם החוק היבש מאפשר לו זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו