"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיוע הומניטרי - כן, התערבות צבאית - לא

,עודכן

קרוב לחצי מיליון איש נהרגו בסוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים, מתוכם רבבות ילדים. מיליונים נעקרו מבתיהם וכמות דומה של אנשים נפצעו. העולם שומר על דממת אלחוט, כמו שהוא יודע לשמור כשמדובר באזורי סכסוך מוסלמים, הרחק מארצות מערביות. למרות הסכסוך ארוך השנים שיש לישראל עם סוריה ועל אף העובדה שמדובר במדינת אויב, ישראל הקימה בית חולים שדה ברמת הגולן עם פרוץ מלחמת האזרחים וקלטה אלפי פצועים ומטופלים שהצליחו להגיע אל הגבול.

כעת אנחנו עדים להתגייסות מוגברת של רצון לעזרה כזו, לא רק מצד המדינה והצבא, אלא גם מצד האזרחים - קמפיין להעלאת המודעות על הנעשה בחאלב ברשת, יוזמות לאיסוף כספים ומצרכים, אנשי הצלה שמתגייסים לסייע ועוד המון יוזמות אחרות שמחממות את הלב, ובעיקר מראות איך הרוח היהודית לא שוכחת לרגע את מצוות תיקון עולם.

אבל לצד הרצון לשלוח עזרה הומניטרית, צצו גם בקשות למתן עזרה אחרת, מוזרה על גבול ההזויה, למתן סיוע צבאי שלנו בעומק סוריה. קצינים במילואים שמבקשים מצה"ל לעלות על אפוד ומדים ולהיכנס להילחם, לא פחות. ממש השבוע כתב א', סגן אלוף במילואים, בפייסבוק: "האם לא ראוי שנתארגן, לפחות 1,000 קצינים קרביים במילואים, קצינים מנוסים ומאומנים, שלכל אחד מאיתנו הזכות לפקד על לפחות 30 עד 100 לוחמים... אדוני ראש הממשלה, אנחנו נכונים לצאת למלחמה, עכשיו, בסוריה, נכונים להרוג ולהיהרג על מנת להפסיק את טבח אנשים, נשים וטף הנעשה שם עכשיו".

לא לקחתם את זה צעד אחד רחוק מדי? מה השלב הבא, לשלוח את חיילי צה"ל למשימות בעיראק, בתימן, בלבנון ובלוב? יש הרי מיליונים שנטבחים בכל רחבי המזרח התיכון. ולאיזה צד מתכננים הקצינים להצטרף? משטר אסד, המורדים, אל־קאעידה, חיזבאללה, דאעש, רוסיה, איראן, טורקיה, ארה"ב - כולם טובחים בכולם, אין טובים ורעים. סגן אלוף במילואים יקר, אם אתה נלחם נגד אסד אתה עוזר לדאעש ולאל־קאעידה. אם אתה נלחם במורדים אתה עוזר לחיזבאללה ולאיראן. במי תצדד? גם רוסיה וארה"ב, שמנסות להתערב ולסייע כל אחת מצידה לצד אחר להציל אזרחים, בינתיים פוגעות בלא פחות אזרחים מהצדדים הלוחמים בעצמם.

ומאיפה הזכות המוסרית, אדוני סגן אלוף במילואים, לקרוא לישראלים להיכנס תחת פיקודך למדינת אויב כדי להציל אזרחים? יש מספיק דרכים להציע סיוע הומניטרי לאזרחים האומללים הללו מבלי לסכן את חיילי צה"ל בתופת לא לנו. כניסת חיילי צה"ל לתוך סוריה תגרור אותנו לתוך מלחמה שאנחנו ממש לא רוצים להיות חלק ממנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר