לייק זה הרגש החדש

פייסבוק השיקה את כפתור ה"לייק" החדש שלה או, נכון יותר, חמישה כפתורים חדשים נוסף על הלייק שאנחנו מכירים. הכפתור הראשון מביע אהבה (מה בעצם ההבדל מהלייק?), והשאר מבטאים צחוק, הפתעה, עצב וכעס. לי זה מרגיש כמו - יותר מדי ומאוחר מדי. מצטערת, מר צוקרברג, אני כבר לא יכולה להרגיש שום דבר חוץ מלייק. 

כל כך התרגלנו שלייק זה הכפתור היחיד, שאין לי מושג איך מבטאים פתאום רגשות. מאוד מכעיס אותי לגלות את זה. אגב, מר צוקרברג אמנם הוסיף 5 תגובות/הבעות/רגשות, רק שהוא שכח שלפעמים אנחנו גם נבוכים, ממורמרים או משועממים. כל כך משועממים שהפייסבוק הפך להיות המקרר שלנו. פותחים בכל חמש דקות רק כדי לראות ששום דבר לא השתנה. 

סורי, אבל אני אומרת לא לייק ללייק החדש. הפייסבוק מתחיל להזכיר לי יותר מדי מדבקות חייכנים של כיתה א' ופחות מקום מפגש למבוגרים. אמנם יש משהו קצת חמוד בלהיות לפעמים ילד שמתכתב עם חברים בסמיילי, מצד שני גם כיף לשחק בארגז חול ואת זה אנחנו כבר לא עושים (אני מקווה...).

מרוב אייקונים שכחנו לכתוב מה אנחנו מרגישים כי בכלל לא עצרנו לעבד את מה שעובר עלינו. אהבתם משהו? פשוט תעשו לייק, למה להטריד את העולם במילים? חבל שפייסבוק לא המציאו גם כפתור של עוגת יום הולדת, שהיה חוסך לכולנו את איחולי ימי ההולדת הסתמיים ברשת. גם ככה זה לרוב מסתכם במילים "מזל טוב גבר" או "יום הולדת שמח מהממת". מאוד ספציפי. 

אמנם לכפתורים החדשים יש גם יתרון, והוא להימנע מבלבול בשימוש בכפתור הלייק כשמישהו, חלילה, מודיע על פטירה של קרוב אהוב. עד כה הדרך היחידה להגיב במקרה הזה היתה בלייק. עכשיו, מה אתה עושה לייק? תבוא להלוויה. 

הכפתורים החדשים, חמודים ככל שיהיו, מצמצמים לנו את השפה, את יכולת הכתיבה ואת כושר הביטוי. לאט לאט אנחנו נהפכים לרובוטים. תודו שזה סטארט־אפ, אדם יצר אדם שהוא רובוט. מרוב תקשורת אין תקשורת. 

כבר שכחנו לדבר זה עם זה. כלומר, מחוץ לרשתות החברתיות. התקשורת ברשת גורמת לנו להוסיף סמיילי לכל משפט שאנחנו כותבים, כדי שהצד האחר חס וחלילה לא יפרש את מה שכתבנו בצורה שלילית. מתי זה קרה שהפסקנו לסמוך על עצמנו שנצליח לתקשר ולהבין זה את זה גם בלי פרצוף מחייך אחרי כל "היי". כמה שלילי כבר אפשר לפרש את המילה "היי"?

אנשים בני 40 ומעלה מדברים בלייק, סופרים לייקים, מתחפשים ללייק, חוץ מסבתא שלי, שעדיין צועקת בכל פעם שהיא עונה לטלפון. 

הרשתות החברתיות, ופייסבוק בראשן, הפכו אותנו ליצורים פחות ורבליים ויותר צמאי תשומת לב (רק 100 לייקים על התמונה? אז אני אעלה אחת אחרת. של בר רפאלי). עד כדי כך שחברה שאלה אותי השבוע איך מאייתים אנציקלופדיה וחברה אחת שאלה "מה זה?". זאת אומרת, נכון יותר, חברות של חברות. פייסבוק מנסה לייעל את הרשת, צעד מובן ובחלקו אף חינני ויעיל. רק אל תגזימו אנשים. דברו איתי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו