"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התשובה לחרם: היכרות עם ישראל

,עודכן

חברי הוועידה השנתית של האגודה האנתרופולוגית האמריקנית אישרו לאחרונה החלטה התומכת בחרם אקדמי על ישראל. בשלב הבא תועבר ההחלטה להצבעה בקרב כ־12 אלף חברי האגודה בעולם. ההשלכות תהיינה, בראש ובראשונה, על המוסדות האקדמיים בישראל, אך כדור השלג עלול לתת לגיטימציה למעשי חרם נוספים שיפגעו בתדמיתה של מדינת ישראל ובחוסנה החברתי, התעשייתי והכלכלי.

עבור מי שמתמצא במתרחש בקמפוסים הגדולים בארה"ב, מהלך זה מצער, אך אינו מפתיע. המאבק על תדמיתה של מדינת ישראל ועל עצם זכותה להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי מתרחש זה זמן רב, ולא רק באזורים עוינים דוגמת איראן, עזה או לבנון, אלא דווקא על אדמתה של בעלת ברית חשובה וידידותית - בחלק מהקמפוסים הפסטורליים של האוניברסיטאות והמכללות האמריקניות.

מחקר של אוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס העלה כי מאז מבצע צוק איתן רבים מהצעירים היהודים הלומדים בקמפוסים ברחבי ארה"ב וקנדה חוו תקרית בעלת פן אנטישמי. כ־75 אחוזים מהסטודנטים היהודים אמרו כי נתקלו באנטישמיות בשנה האחרונה. כרבע מהנשאלים אמרו כי בשנה האחרונה הואשמו במעשים של מדינת ישראל רק בשל היותם יהודים. המאבק המדובר מחלחל גם לכיתות ולאולמות הלימוד שבהם מלמדים מרצים ישראלים. לאולמות נכנסים סטודנטים - או כאלה המתחזים לסטודנטים - בעוד כל מטרתם היא לחבל בהרצאה. מדובר באנשי ה־BDS, שעושים כל שביכולתם כדי להשאיר את המרצה ללא קהל.

התמונה אמנם מדאיגה, אולם יש דרכים שונות להתמודד עימה. אחת מן הדרכים אשר הוכחה כיעילה ומשמעותית היא חיזוק הזהות היהודית בקרב צעירים יהודים בתפוצות וחיזוק הקשר שלהם עם ישראל. באמצעות פרויקט תגלית, לדוגמה, הגיעו עד כה לישראל חצי מיליון משתתפים מ־66 מדינות. החוויה האישית, המפגש הבין־אישי עם ישראלים בני גילם והקשרים החזקים שנוצרים הם אלו שמניעים צעירים אלה לחזור לקמפוסים שלהם ולהתמודד באופן מושכל ויעיל יותר עם גורמים עוינים, כשהם טעונים בחוויות החיוביות והעוצמתיות שחוו בארץ. עצם ההתנסות הבלתי אמצעית והקשרים החברתיים שרכשו מקנים להם ארגז כלים חיוני ועמיד אל מול התעמולה האנטי־ישראלית.

עשרות אלפי המשתתפים שמצטרפים בכל שנה לחומת הנגד שמקימה תגלית בקמפוסים, הם כלי אסטרטגי בעל השפעה ארוכת טווח על דור הצעירים שלנו בעולם. חוויה זו נועדה להציג את ישראל על כל מורכבותה ואתגריה, אולם עושה זאת מזווית של גאווה לאומית, נאמנות לערכי העם היהודי וחזון הרואה במדינת ישראל הגשמה ציונית - בלי מירכאות.

הכותב הוא מנכ"ל פרויקט תגליתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גידי מרק

הכותב הוא מנכ"ל תגלית

כדאילהכיר