223 שנים אחרי שנכתבו מילות המרסייז "אל הנשק אזרחים, היערכו בגדודים, צעד־צעד", שרו אותו אתמול צירי האסיפה הלאומית הצרפתית למשמע נאומו של פרנסואה הולנד, אשר הכריז מלחמה על הטרור של האיסלאם הקיצוני. אם הולנד אינו עוד פוליטיקאי מבית המדרש של "הכל דיבורים" אלא מנהיג המבקש להירשם בהיסטוריה כמדביר של דאעש, יידחקו "החופש, השוויון והאחווה" מהמהפכה הצרפתית מפני המעצרים המנהליים והפצצות האוויר עד יעבור זעם המוסלמים.
אין דרך אחרת למלחמה בטרור, אלא להציף את עיר האורות בשוטרים ולהביא לבידוק־יתר ביטחוני של מי שנחשד על פי מראהו כטרוריסט בשדות התעופה אורלי ושארל דה גול כאילו היו נתב"ג (עד לפני זמן מה שהקיפוח תוקן); ויהיו קורבנות חפים מפשע ומסתערבים שיחדרו לקסבה בפאריס ובטולוז ובליון, ומי יודע? אפשר שבמרדף כזה יגיע יום שכוחות צרפתיים יפעלו בחשאי גם במלמו שבשבדיה כדי ללכוד מחבל בכיר המסתתר כמחט בערימה של שחת, ושרת החוץ מרגוט וולסטרום - עוינת ידועה לישראל - תזעק עד לב השמיים מדוע הופרה ריבונותה.
מלחמה ארוכה ומתישה ניצבת על סיפה של צרפת. הטרור עיקש וגובה מחיר כבד, ונהנה מיתרון ההפתעה ומהיותו משוחרר מכללי החוק והמשפט. צרפת תגלה כי מה שעשתה - יעשו לה; שהטפות המוסר ששיגרה לעבר ישראל יחזרו אליה מפי שכניה באירופה, שכולם ינסו לקנות את השקט ברחובותיהם בגילוי הבנה למניעי הטרוריסטים כאילו הם מסכנים וקופחו בידי השלטון בפאריס; והם יבנו נדבך של שקר על גבי קודמו, ותעמלנים, שתמיד מצביעים על אירוע (נכון בדרך כלל) של יחיד אשר נפגע בידי צבא הממלכה על לא עוול בכפו, יפרסמו אותו כדי להכתים את המאבק של כלל האומה הצרפתית בעודה מתגוננת מפני הרוצחים.
אירופה לא בלמה בעבר את הרשע בעוד מועד. לא בחבל הריין (1936) ולא במלחמת האזרחים בספרד (36'־39'), האם תתעשת עתה? אין לדעת. המבחן אינו ביום שלאחר הפיגוע אלא בחודשים הבאים. הוא גם אינו קשור בסכסוך הישראלי־פלשתיני. לא כפי ששרת החוץ של שבדיה מרגוט וולסטרום הציגה אתמול בעזות מצח כאילו היתה דוברת של הפלשתינים, ומצד אחר גם לא כבסיס להצדקת העמדה הישראלית החומקת ממשא ומתן ממש כמו אבו מאזן.
מימדי מלחמת בני האור בעולם נגד בני החושך שבין קיצוני האיסלאם, המנסים לגרור את היהודים לזירה, עלולים להיות פתיחה לשתי מילים ייחודיות בשפה העברית:
גוג ומגוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו