המשכיות יהודית - חובה של המדינה

עיתון "הארץ", המבטא, בדרך כלל, דעות הקרובות לליבי, הרגיז אותי בביקורת הקשה שלו על התוכנית הממשלתית לחיזוק הקשר עם התפוצות. אני יכול להבין ביקורת על תוכן הקשר הזה, אבל בשום אופן לא על המאמץ לקיימו.

מאמר המערכת שלו מיום שני השבוע קובע כי "יש להתנגד לגיבושה של התוכנית למאבק בסכנות 'ההתבוללות' (גרשיים במקור)... הממשלה אינה רשאית להטיף ליהודים ברחבי העולם איזה תא משפחתי עליהם להקים. יומרה כזאת מבטאת התנשאות מזיקה, ואף מדיפה ניחוח גזעני".

אם אכן מוכנה הממשלה לתקצב 190 מיליון שקלים למען המשכיות יהודית בעולם (לצד השתתפותה במימון "תגלית" ו"מסע"), זוהי בשורה חשובה, המחזקת את שינוי הכיוון: במקום להיבנות על תרומות של נדיבים יהודים מאמריקה וממקומות אחרים בעולם, ישראל היא זו הפותחת את הארנק, המביאה צעירים יהודים לביקור בישראל, והמסייעת להם בחינוך יהודי. היא מבקשת לצמצם את מימדי ההתבוללות, ובעיניה אין מדובר בהתבוללות בגרשיים, אלא בתופעה מדאיגה, המאפיינת את החיים בתפוצות, ששום ליברל אינו רשאי למנוע אותה, אבל הוא בהחלט רשאי לנסות וליצור תנאים שבהם היא תצטמצם.

ישראל, כפי שאני רואה אותה, היא מדינת העם היהודי וכל אזרחיה. בשונה ממדינות אחרות בעולם, יש לה ייעוד ששואת יהודי אירופה חידדה אותו - לסייע, ככל האפשר, בהבטחת המשכיותו של העם היהודי. היא אינה יכולה לאכוף את ההמשכיות הזו על אף אחד בעולם, היא אינה יכולה ואינה רשאית למנוע נישואים בין יהודים ללא יהודים, ואינה יכולה לכפות על יהודי העולם תוכניות לימודים שהיא חפצה בה, או תמיכה בעמדות הממשלה המכהנת ברגע נתון. כל מה שישראל יכולה וצריכה להציע ליהודי העולם הוא אופציה.

האופציה הזו היא מתן אפשרות לצעירים יהודים בעולם להזדהות עם הסיפור היהודי, לחוש כי הם חלק ממשפחה מורחבת המעניקה להם זהות בעולם מנוכר מאוד, ולאפשר להם את ההזדמנות להיפגש עם צעירים יהודים אחרים ולהקים משפחות יהודיות. תפקידה של ישראל הוא גם להביא לכך שבמקרה (השכיח יותר) של נישואים מעורבים, לא יחוש בן הזוג הלא יהודי זר, ושיוכל להיות חלק מן העם היהודי - אם ירצה בכך - גם אם לא יעבור גיור פולחני.

התנגדותה של הסוכנות היהודית לשתף פעולה עם תוכנית הממשלה מזכירה לי את מלחמתה של הסוכנות כנגד מיזם "תגלית", כאשר הצגתי אותו ב־1994: אין כאן שום היבט עקרוני, מדובר במאבק ביורוקרטי של ארגון אשר תקציבו מצטמק והולך, אשר איבד את הרלוונטיות שלו לפני 67 שנים, והוא מתעקש להמשיך להתקיים כאילו אין מדינה וכאילו אסור לה להקצות תקציבים לנושאים יהודיים. הייתי מציע ל"הארץ" לא לחבור למאבק הביורוקרטי הזה.