הדיון על אלימות המסתננים האפריקנים ראוי, וההשתקה שלו אלימה: סירנת "גזענות-גזענות" מבטלת את הטיעונים החשובים. "שגיא דופק ביצה" הוא לא גזען, אלא מופרע אלים. אלימות, לא גזענות, היא בעיה גדולה מאוד כאן בסביבה. סיפור ראשון: ל', מתנדבת בשירות לאומי, הגיעה לעיר פיתוח בגליל, הרימה סניף בני עקיבא לתפארת, יצרה קשר משמעותי עם נוער נושר, סייעה למשפחות במצוקה. כשחבורת שיכורים פרצה לסניף והרסה אותו, ל' התקשרה למשטרה. טעות חייה. התברר שהשיכורים מקושרים למאפיה מקומית. במינהלת השירות הלאומי ובמשטרת ישראל הורו לל' לעזוב את העיר. השבוע היא עזבה. סיפור שני: ברחובות נתניה, בשלוש אחר חצות, המסעדות סגורות אבל ריהוט החוץ שלהן נשאר על המדרכות, לא קשור. חזרתי מתיקון ליל שבועות וחשבתי שזה מעיד על אמון גדול בסביבה. הנתנייתי שליווה אותי הביט עלי כאילו נפלתי מהירח: זה הפרוטקשן ששומר עליהם. סיפור שלישי: בשכונת רמת אשכול בלוד, לא מקום להסתובב בו בשום שעה, פועלת מכינה קדם-צבאית שתלמידיה יוצאים לעשייה חברתית בקרב קשישים ועולים שנתונים באימה מעברייני האזור (רובם ערבים). בתור התחלה התלמידים נקשו על דלתות שבהן נראתה מזוזה והציעו עזרה. אחרי כמה חודשים הבינו שחלק עצום מהיהודים הסירו את המזוזות מהדלתות, מפחד שיתנכלו להם. כאן, בישראל. סיפור רביעי: עשרות אירועי טרור בשבוע לא מדווחים. אולי זה צריך להיגמר בגופה. רק השבוע: יידויי אבנים מאסיביים לעבר כלי רכב ישראליים ברבבה, בתקוע, באריאל, מדרום לקניון מלחה, סמוך לצור יגאל, בשומרון, בקריית ארבע, בירושלים. בקבוקי תבערה לעבר כוח מג"ב בכביש למודיעין. מחבל חדר ליישוב קדומים. בת 24 הותקפה בסמטאות ירושלים ונפצעה. הצתות מכוונות בשומרון, בבית שמש. מחבל ניסה להשתלט על רכב שבו נסעו שתי נשים סמוך למעלה לבונה. שני מקרי כמעט-לינץ' ביהודים בהר הזיתים. מחבל עם שלושה מטעני נפץ נוטרל בצומת תפוח. סיפור חמישי: ובשכונה האלימה הזאת, הסכנה הגדולה היא המתנחל. המשפטן אייל גרוס הציע השבוע ב"הארץ" למנוע ממתנחלים חופש תנועה בגלל הסכנה שהם מהווים כלפי פלשתינים. חלילה לא להפך. מאז שנת 2000 רצחו ישראלים בשטחים 50 פלשתינים, כתב גרוס בהסתמך על נתוני "בצלם". ברשימת ה"נרצחים בידי ישראלים" היצירתית מככבים פלשתינים שנורו בידי כוחות הביטחון בזמן שעסקו בתחביבם השובב - רצח ישראלים. "מתנחלים ירו בפלשתינים וצה"ל לא הגיב", שטפו בחדשות. כך, ברבים, כולנו. הכותרת, אכן, היא שצה"ל לא הגיב. לא הגיב על ניסיונות החדירה הנשנים ליצהר, על המתקפות באבנים, על הפרובוקציות המצולמות. אבל יונית לוי מבינה כי תפקיד החייל הוא להגן על הפלשתיני מפני המתנחל, ולא להפך, ולכן נוזפת בחייל שלא הגיב. עולם הפוך ראיתי.
הבעיה: אלימות, לא גזענות
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
