"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גבי אשכנזי חצה צומת באור אדום

,עודכן

מה נשתנה גבי אשכנזי מאהוד ברק לפי טיוטת הדו"ח של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, אשר פרטיה אסורים לפי שעה לפרסום? הרמטכ"ל לשעבר נהג בפרשת הרפז כאדם אשר חצה צומת באור אדום ופגע בעובר אורח, ואילו שר הביטחון חנה עם מכוניתו על המדרכה. זו היחסיות, גם אם מחנהו של אשכנזי, על תומכיו הנפוצים בכל שדרות הממסד, ניסו לגמד אמש את האמת על מה שנכתב בעניינו ב-194 עמודי הדו"ח.

אסור לפרסם מה נאמר בטיוטת הדו"ח, אבל ניתן לחזור על מה שכבר הוצג: אשכנזי ניסה להסתיר מהמשטרה את קרבתו לבועז הרפז, שהיתה מעוגנת בכמה וכמה שנים של ידידות; מלשכתו יצא המסמך הכוזב לפרסום בערוץ 2, שטפל עלילה על יואב גלנט כאילו הוא מחברו; אשכנזי הסתיר מהמשטרה את המסמך וקיים קשרים עם הרפז לאחר שנפתחה החקירה; ואפילו פרקליט המדינה משה לדור אישר בראיון עם אילה חסון כי השיחה ביניהם מבית ידידת המשפחה עוררה תהיות חמורות.

ארז וינר מסר את המסמך הכוזב לד"ר גבי סיבוני, שהעבירו לפרסום. אם אשכנזי הוסיף לגבות את וינר, כי אז אין מנוס מהמסקנה כי היה שותף - לכל המזער רק בדיעבד - לשימוש הפסול שנעשה בו. בעיקרו של דבר אשכנזי הוא בר מזל שטיוטת הדו"ח אסורה לפי שעה בפרסום, ושופרותיו יכולים להעמיד פנים כאילו מדובר באחריות מאוזנת של כל הצדדים שהשתתפו בקטטה הלאומית.

אפילו לפי ערוץ 2, המנסה ככל יכולתו לצייר כמעט תיקו בין האחריות של ברק לבין זו של אשכנזי לשערורייה, אספו בלשכת הרמטכ"ל "חומר מכפיש על שר הביטחון". אין זה רחוק מהכותרת למאמרו של עורך "הארץ" אלוף בן "פוטש בקריה", ומזו של ארי שביט באותו עיתון - "מרד הגנרלים". קודם לכן, מייד לאחר פרסום המסמך הכוזב בערוץ 2, נכתב ב"ישראל היום" כי "ניתן להעריך שמדובר בזיוף, במהלך הגובל ב'מכתבי זינובייב' בעברית". אשכנזי החזיק במסמך זה ולא פצה את פיו כאשר המשטרה נאלצה לפנות לבתי המשפט ולבקשו מהטלוויזיה.

לינדנשטראוס העביר את הדו"ח ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. זה כבר טעה פעם כאשר כתב כי שתי הלשכות - של שר הביטחון ושל אשכנזי - לא היו מעורבות במסמך הרפז המזויף. גם המשטרה טעתה כאשר מיקדה את האחריות להכנת המסמך בבועז הרפז בלבד. חרף העובדה שהיועץ המשפטי והמשטרה הפכו לגורם בעל אינטרסים בהגנה על תפקודם הרפה, יש מקום לראות אם מי מהם ימליץ לחדש את החקירה. זה מה שנחוץ כדי להחזיר לתקנן את הנורמות אשר נרמסו על ידי התנהגותה של לשכת אשכנזי. לחלופין, צריך ברק להקים ועדת חקירה מטעם מערכת הביטחון.

החשאיות שכופה החוק על פרסום פרטי הטיוטה מאפשרת למי שאינו מעוניין באמת הפרטנית לומר משהו כמו "כולנו אשמים". לא כך. אולי "כולנו אשמים" משני צידי המתרס, אבל כהבדל אשר הוצג כבר בתחילת הדברים: כמו בין מי שחנה על המדרכה לבין מי שחצה רמזור באור אדום.

כל מי שהיה מעורב בכתיבת המסמך ועשה בו שימוש והפיצו בצה"ל במקום להעבירו לידיעת היועץ המשפטי או הפרקליט הצבאי הראשי, ומי שחיפה על מוציאי הדיבה על גלנט - צריך לפשוט מייד את מדיו. כדי להחזיר את הנורמות הישנות והטובות והמנצחות אל מקומן המרכזי, כראוי לצבא איתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר