ההבדל בין רייט לפארגו

ביום רביעי האחרון ירושלים ניצחה בקושי ובעזרת השופטים את קבוצת הילדים של פרטיזן בלגרד. יום לאחר מכן מכבי ת"א סיפקה הצגה גדולה בברלין. הדבר האחרון שחשבנו שיקרה הוא ששלושה ימים אחר כך הצהובים יספגו בארנה את תבוסתם הגדולה ביותר. הרבע האחרון (7:30 לירושלים) העלה תחושת דז'ה־וו לרבע המפורסם בדרבי ב־2004, כשהפועל ת"א רצה 6:30 בדרך ל־25 הפרש המפורסם.

מאז הניצחון בגמר גביע ווינר נראה היה שמכבי טסה קדימה, ושירושלים נתקעה. דני פרנקו היה מוכן אתמול למכבי הרבה יותר מסשה אוברדוביץ' מאלבה. ירושלים ניצחה את המשחק בנשקים של מכבי. הצהובים ידועים כמי שמסמנים שחקן מפתח ומחסלים אותו. אפס הנקודות של ג'רמי פארגו היו הסימן שזה הצליח.

אחר כך הרכז איבד כיוון ומפארגו הזורם של ברלין, מכבי קיבלה שחקן שהולך עם הראש בקיר. השיעור הכי גדול של גיא גודס מהתבוסה הזו הוא התלות הגדולה בפארגו. הדבר רק הבליט עד כמה מרקיז היינס לא קיים.

שני כוכבים יש לירושלים. השאלה שעליה תוכרע כל העונה שלה היא של מי הקבוצה הזו - דונטה סמית' או ברייסי רייט. אתמול ניתה תשובה זמנית לפחות: כשהכדורים עברו דרך הראשון העסק זרם. האחרון פינה את הבמה ולא אילץ דברים, בניגוד לפארגו. אתמול סמית' פרע חלק מ־800 אלף הדולרים שהושקעו בו.

ובכל זאת, תזכרות לירושלים: גם בעונה שעברה היא ניצחה ב־28 הפרש בדרך לכישלון בליגה.