אפקט רנדל

1בעונה שעברה, משחק כמו ששיחקה מכבי ת"א אתמול היה מסתיים בהפסד ואפילו דו־ספרתי. הפועל אילת קיבלה בהזמנה את האלופה ללא שחקן פנים משמעותי, כשג'רמי פארגו חושב כבר על תנועות נקמה במוסקבה מחרתיים.

אילת אכן הקשתה על מכבי ויצרה יתרון 16 בפתיחת הרבע השני. במקום להמשיך לשחק בקצב מהיר, היא עברה להפציץ משלוש ונפלה למלכודת האזורית שמתחלפת לאישית של גיא גודס, שסוגרת את הצבע. כמו לימוז' והפועל חולון שהחטיאו 20 שלשות, גם אילת החטיאה 23 זריקות מחוץ לקשת ואיפשרה לגיא פניני לרשום דאבל דאבל ראשון בקריירה.

2אז איך מכבי, עם הרכב שנראה כרגע פחות טוב מהעונה שעברה, צולחת את פתיחת העונה עם שלושה ניצחונות ללא אלכס טיוס? בשתי מילים: בראיין רנדל. מדד הפלוס־מינוס שלו עד עכשיו הוא פלוס 66 בסך הכל. בדקות שהשחקן אינו על המגרש, מכבי הפסידה ב־30 הפרש.

רנדל מאפשר לגודס להיות שקט בצד ההגנתי, כי הוא יכול לשמור כמעט כל שחקן בליגה שלנו. הזינוק שלו לכדור אבוד באמצע הרבע השלישי סימן את הבריחה של מכבי. בהתקפה - הציוות שלו כסנטר מאפשר למכבי לשחק פיק אנד רול יעיל, לסיים באלי־הופים כמו טיוס ולשחק עם הרכב גארדים שמרווח את המשחק. בירושלים חששו להחתימו כי מדובר בשחקן פגיע. בינתיים רנדל הופך את מכבי לבלתי פגיעה.