איסור טיסה - הצעה רעילה

בארה"ב ובנאט"ו לא למדו כי סוף מעשה במחשבה תחילה, והטילו בחופזה סגר אווירי-אווילי על לוב, שלפי שעה לא הפיל את ממשלו של מועמר קדאפי אבל הוליד כבר כמה צמחים מדיניים רעילים. לענה ראשונה הופיעה בדמותו של מזכ"ל הליגה הערבית עמרו מוסא - מועמד לנשיאות מצרים - שהזדרז והציע לסגור את שמי עזה כמו בלוב. הוא לעולם לא יחמיץ מהלך שיפגע בישראל.

ישראל לא תסכים. אין אפשרות כזאת, אבל המגמה מכעיסה. מוסא גם אינו יחיד. מועמד אחר לנשיאות שעמד עד לאחרונה בראש הסוכנות למניעת התפשטותו של הנשק הגרעיני, ד"ר מוחמד אל-בראדעי, כבר הודיע כי מצרים בהנהגתו תפעל נגד ישראל אם צה"ל יתגונן בתקיפות לנוכח הטרור מעזה.

בכוח? כאילו אין הסכם שלום בין ישראל לבין מצרים. הוא שכח את מנהיגו אנואר סאדאת שהבטיח באוזניו של מנחם בגין כי NO MORE WAR NO MORE BLOODSHED.

מצרים אמנם נידבה מתווך שהלך ובא בין הצדדים, אבל לא היה כל צורך בכך. שני הצדדים ידעו מהרגע הראשון להידרדרות האלימה האחרונה, שהחלה לפני עשרה ימים, כי "שקט ייענה בשקט" כדברי בנימין נתניהו.

ועדת השבעה של שרי הממשלה החליטה אתמול כי צה"ל ימשיך לפעול כפי הצורך, אבל עמדת אהוד ברק אינה ש"הכל או כלום" אלא שיש צורך ליצור מרחב גמישות אשר יביא בחשבון את אילוצי שני הצדדים ברדתם מן העץ.

סילבן שלום טען אתמול נכון כי אין להבחין בין הזרועות השונות של חמאס באשר לכוונותיו לחדש את הטרור. אבל מן ההתבטאויות של נתניהו וברק עלה בדגשים כאלה ואחרים מסר כפול: ישראל מעוניינת בהשבת הרגיעה על כנה, אף שלא ניהלה על כך משא ומתן עם חמאס אלא הבהירה כי תבחן אותו על פי האירועים בזירה; וזאת לאחר שגבתה ממנו מחיר כבד אל מהלכי הטרור שלו.

אין זאת אומרת שניתן למנוע את ההידרדרות בעזה למבצע עופרת יצוקה ב', אבל נכון לעשות כן במחשבה תחילה, ולא כהיגררות של הצדדים למצב מלחמה בלי שאפילו אחד מהם מעוניין בו בשלב הנוכחי.