חיים שיין

אורי לופוליאנסקי, בעבר ראש עיריית ירושלים, ספג עונש קשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, באשמת קבלת שוחד בתיק הולילנד. לופוליאנסקי, איש חסד ממקימי "יד שרה", שכח כנראה עקרון יסוד בתורת ישראל, הקובע כי אלוהים ישר ושונא במיוחד עקמומיות הנעשית לשם שמיים. מעשי חסד וצדקה נאצלים כשלעצמם אינם יכולים להוות צידוק להפרת החוק, לקבלת שוחד ולעיוות סדרי שלטון ומינהל תקינים. עבריינות בשם המוסר, הדת והחסד חמורה כיוון שהיא מתעטפת בצידוקים, בגלגול עיניים ובסופה היעדר גבולות.

השופט דוד רוזן בהדגישו את מעשיו של לופוליאנסקי כבוגדנות, כיוון לדעתו של הרב נפתלי צבי יהודה מוולוז'ין (הנצי"ב), שכתב בפתיחה לפירושו לתורה שאותם עבריינים הפועלים בעקמומיות לשם שמיים גורמים "חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ", בוגדנות בעברית מודרנית.

גילויי השחיתות האחרונים, שהם רק קצהו הנגלה של קרחון עצום, במדינה שבה היקפו של ההון השחור קשה להשגה, מתקבלים אצל האזרחים ברגשות מעורבים - תדהמה ותקווה. תדהמה מהתחושה כי מתחת לפרקט הנאה של השליחות הציבורית בישראל מוסתרות קופות גדולות של שרצים ירוקים. תקווה שהמאבק בשחיתות עלה מדרגה ומערכת אכיפת החוק במדינת ישראל החלה להניע את טחנות הצדק בנחישות וביעילות.

השחיתות שזיהמה את אור השמש עוברת תהליך של ניקוי, חיטוי וטיהור. העם היהודי כבר הוכיח בעבר כי הוא מתקשה לעיתים לזהות ולהודות בקיומו של חולי, אך משהשתכנע בקיומו הוא מוצא לו במהירות תרופה, גם אם לעיתים תהליך הריפוי דורש מעבר מקיצוניות לקיצוניות, מסיאוב לטהרנות.

רבים שואלים את עצמם כיצד קרה שבמשך שנים הוזנח הטיפול בשחיתות והנה בתוך פרק זמן קצר יחסית בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה שינו כיוון. התשובה מצויה לדעתי במושג הלקוח מהלקסיקון הצבאי: רוח המפקד. כל מי ששירת בצבא יודע כי התנהלות היחידה, נחישותה, עוצמתה, ישרותה ויעילותה הן תוצאה של האווירה המקיפה את היחידה, אווירה שהיא תוצר של רוח המפקד. אותה רוח שבמישרין ובעקיפין משפיעה על כל מה שקורה ביחידה. רוח שהיא במקרים רבים מעל לפקודות, מתחת לאמירות מפורשות אך קיימת ומצויה בתודעתם של הפקודים.

שנים רבות העוסקים באכיפת החוק, כולל יועצים משפטיים לממשלה, התרשמו שהטיפול בשחיתות חשוב אך השלום ושיקולים של מדיניות חשובים יותר. חוקרים ופרקליטים היו עדים בעיניים כלות לכך שבשם השלום המזויף אפשר לסגור תיקים בפרשיות חמורות ביותר, להעלים עין מעבירות שוחד ולא להתייחס למידע מרשיע שהובא לידיעתם. התופעה זכתה לכינוי "איתרוג". יותר מפעם אחת ראשי הממשלה היו האתרוגים עצמם. האיתרוג נעשה בחיפוי של כלי תקשורת ששירתו את הטייקונים שבראשם ולא מילאו את חובתם ואחריותם כלפי הציבור. החיבור של הנהגה מושחתת עם תקשורת משת"פית הוביל את הניוון בחברה הישראלית. המערכת כולה התיישרה עם רוח המפקד והובילה את החברה הישראלית לעברי פי פחת.

ממשלת ישראל הנוכחית שינתה את רוח המפקד. למערכת אכיפת החוק בישראל יש חופש פעולה מלא. אין בעל שררה שעומד בדרכה לגילוי האמת וגם בתקשורת יש היום חידוש. רוח חדשה שנותנת תקווה לתיקון דרכיה של החברה הישראלית.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!