המתנחלים

לאחרונה גוברת ההתנפלות של תושבי יהודה ושומרון, וזאת על רקע הקפאת ההתנחלויות לעשרה חודשים ולנוכח תנועות המחאה של התושבים.

ראוי להזכיר כי לפני כ-130 שנה, כשהחלה תנועת ההתיישבות בארץ ישראל ואדמות ערביות "נגזלו" על ידי יהודים שעלו לארץ והתיישבו בה, קראו לבניית התנחלויות בשם תנועת התיישבות ולמתיישבים קראו חלוצים. כך, לאורך עשרות שנים, עד לאחר מלחמת ששת הימים.

פעם המונחים היאחזות, התיישבות, חלוציות, יישובי ספר, ארץ ישראל היפה, חומה ומגדל ועוד היוו שמות תואר לתנועה ציונית ולאנשים מצוינים. פעם אנשים התיישבו בסמוך ליישובים ערביים תוך כדי סכנת נפשות וזכו להערכה רבה על כך. לאורך השנים התרחשו מאורעות דמים בין תושביה הערבים של ארץ ישראל לבין המתיישבים היהודים, אך רוחו של העם לא רפתה.

לזכותם של המתיישבים והחלוצים דאז ייאמר כי הם לא נהו אחר מותרות, כסף ונכסים אלא האמינו בצדקת דרכם וברעיונות ציוניים. הם גם לא חששו מעבודה קשה, מקשיי יומיום ומאתגרי הביטחון, והעדיפו את פעולות ההתיישבות על פני פיתויי הערים ה"נוצצות" הנוחות יותר והקורצות. הם האמינו כי בזכות ישיבתם באזורי הספר הביטחון של היישוב היהודי, ולאחר מכן של אזרחי מדינת ישראל - יגבר. ניתן היה לייחס את כל אשר אמרתי כאן גם למתנחלים. אבל לא היא. מתנחל הוא שם תואר שלילי בעוד מתיישב הוא שם תואר חיובי בתקשורת ובשמאל בישראל. ובכן, חברים יקרים, מאסתי באמירות האלה.

על רקע תאוות הבצע של המאה ה-21 שפוקדת את עם ישראל ועל רקע הפיכתנו, עקב כך, ל"בינלאומיים" כל כך, ל"אנשי העולם הגדול", ועל רקע אובדן צביוננו הציוני והעמעום של חשיבות המדינה בסולם הערכים של חלק גדול מאיתנו, ההתיישבות ביהודה ושומרון היא מעשה ערכי ביותר. כן, בלי קשר לעמדה פוליטית.

יש לזכור כי מעבר לפוליטיקה המתנחלים הם אנשים שמוותרים על נוחות אישית, על ביטחון אישי ועל הסיכוי להתעשר - אך אינם מוכנים לוותר על ערכיהם. האם יש להתייחס בשלילה לעובדה שיש בתוכנו אנשים טובים וערכיים?

בהחלט ייתכן שעקב נסיבות פוליטיות יש מקום לוויתורים. אבל האם עקב כך יש לעשות דה-לגיטימציה לחבורה הנפלאה הזו-

הרי החבורה הזו התיישבה ביהודה ובשומרון בעידוד המדינה. אנשיה בנו לעצמם בית כמו שרבים מאיתנו בנו בשפלה. הם גידלו ילדים, הצמיחו דשא סביב הבית ועצים. הזיכרונות שלהם מהמקום שבו הם חיים כבר יותר מ-40 שנה אינם יכולים להיתפס כדבר של מה בכך. מה קושר אדם שורשי למקומו זולת זיכרונותיו-

גם אם נגזר עלינו לבצע את מדיניות ההקפאה, עלינו להבין כי לחלק מעם ישראל, ובמיוחד לתושבי יהודה ושומרון, מדובר בהחלטה כואבת מאוד, גם במישור האידיאולוגי וגם במישור המעשי. לא רק עולמם הגשמי נפגע - גם הרעיונות אשר בגללם הם שוהים ביהודה ושומרון זה 40 שנה נפגעים. וזה מצב קשה, עוד בלי להתייחס לכך שיש בתוכם כאלה שגורשו מימית ואחר כך מגוש קטיף ועכשיו סופגים מהלומה שלישית.

לכן עלינו לזכור כי ההכפשה של האנשים הנפלאים האלה מחלישה את הלכידות של העם ועלולה להביא לשבר שכמוהו לא ידענו. תושבי יהודה ושומרון הם אחים יקרים ומשובחים, גם בתקופה זו.