"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אירופה פוגעת בריבונותנו

,עודכן

נתחיל בהזמת השקרים המופצים: לא מדובר באיסור של תרומות פרטיות, אלא בניסיון לעצור את התערבות מדינות אירופה בליבת הוויכוח הישראלי. אין בעולם מדינה שבוחשות בה כה הרבה מדינות ונוקטות צד בסכסוך ארוך. על פי הערכות מומחים, לישראל מוזרמים כ־100 מיליון יורו בכל שנה! הכסף הולך לארגוני שמאל פרו־פלשתיניים תחת הכותרת המושחתת "ארגוני זכויות אדם", שפירושם זכויות לכולם חוץ מליהודים. באמצעות הכסף משחירים את ישראל, מפמפמים את שקרי ה"אפרטהייד", "פשעי המלחמה", ה"חוקים הגזעניים" וה"אנטי־דמוקרטיים" ופועלים להעמיד לדין את חיילינו ומנהיגינו. גם ציפי לבני, המתנגדת לחוק, לא נסעה למקומות מסוימים מחשש שתיתבע על "פשעי מלחמה".

מי שאחראי למימון מכונת התעמולה שמטרתה פירוק ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והפיכתה למדינת כל לאומיה - היא אירופה. אירופה, האובדת עצות ביחס לכיבוש המוסלמי ברחובותיה, מתערבת באדנות בוויכוח פנימי ומצדדת במתנגדים למדיניות ישראל, ובעקיפין תומכת במובילי החרם ובאלה המספקים לגיטימציה לטרור נגדנו. על כך הצעת החוק, ולא על כספים פרטיים.

מה היה לו התערבה ישראל בסכסוכים אתנו־לאומיים? מה היו אומרים האנגלים לו תרמה ישראל כסף לבדלנים הסקוטים במאבקם להתנתקות מאנגליה? האם הבריטים היו שותקים?

מצד אחר, החוק הזה מסורס. רוב ארגוני השמאל ימשיכו לקבל כספי עתק מאירופה. מכיוון שמדובר במאבק על ריבונות ישראל, אסור שהחוק יגיע רק מסיעות הימין. גם לשמאל הציוני השפוי אינטרס לעצור התערבות מדינתית זרה, המקדמת דה־לגיטימציה של ישראל.

יותר מחקיקה ישראלית, עדיף להתמקד בפעולה בינלאומית מול מדינות אירופה; לדבר בגלוי נגד החוצפה והאבסורד שבפגיעה בריבונותנו והתערבות בסכסוך לטובת צד אחד. מדובר בניאו־קולוניאליזם אירופי. רק כלפי ישראל מופעלים כללים ייחודיים מצד מדינות העולם, ובייחוד אירופה. ההתערבות פוגעת בערכים דמוקרטיים ואינה מקדמת שלום. מדוע יתאמצו הפלשתינים, אם אירופה עוזרת ללחץ על ישראל באמצעות הכפשתה ותמיכה בחרם? ואחרי כל זאת, במקום להגיב בחוקים, יש להרחיב את יריעת הארגונים הציוניים השמרניים כתשובת משקל לארגוני הפירוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאילהכיר