פיסגת החיוכים והציפיות

סיבוב המשא ומתן על המשא ומתן נטף אמש חיוכים וציפיות. גם ברק אובאמה הגיח סוף סוף מהבית הלבן להשתתף במצעד התצלומים החגיגיים. אמריקנים בכירים ביותר התפרסו על פני התקשורת במזרח התיכון כדי לשדר אופטימיות. הרבה אופטימיות. לא במקרה אלא בהנחיית ג'ון קרי.

הם פיזרו שבחים לבנימין נתניהו ולאבו מאזן ונצמדו לנוסחה החותרת להסכם קבע, אבל כשנשאלו בכיריהם בלשון ברורה השיבו כי אם הצדדים יעדיפו הסדר ביניים - תיתכן גם אפשרות כזאת. היא לא בתכנון, אבל נשמרת בחלק האחורי של המוח המדיני.

ציפי לבני לא קילקלה את האווירה, אבל השתמשה בניסוח מבוקר: היא וסאיב עריקאת עשו כבר שעות רבות בחדר המשא ומתן ללא תוצאה, אבל גם ללא מבוכה וייאוש. באורח סביר אין מקום לומר משהו אופטימי מזה.

קרי הודיע כצפוי כי כל סוגיות הסדר הקבע מצויות על שולחן הדיונים, וכל אחד פירש והבין כי תהיה "הורדת ידיים" במאבק בין הצדדים להעדיף את הנושאים החשובים להם ולדחות את האחרים. ההתחייבות למשא ומתן כוללני הוסכמה מראש, אבל אם קרי באמצעות מרטין אינדיק ינהיג את ההידברות בתבונה, הוא יידע לברור בין מה שיגרום לפיצוץ מיידי לבין נושאים שלגביהם אפשר להגיע להבנה.

מוקדים לחיכוך מיידי על גבול הפיצוץ? חלוקת ירושלים ועתיד האגן הקדוש, זכות השיבה של צאצאי הפליטים הערבים מ־48' וקווי 67'. גם הנושאים האחרים יגרמו למשברים, אבל לגביהם אפשר להחזיר את הצדדים למסלול ההידברות מהר יותר.

אובאמה וקרי הזכירו אתמול לנתניהו ולאבו מאזן כי יידרשו להכרעות כואבות, קשות. מטבע לשון מוכר. האם הם באים למשא ומתן עם כוונה טובה? היש בכוחם לקבל החלטות מעיקות כאלה?

יחסם של הצדדים למשא ומתן ייבחן על פי הודעה טכנית לכאורה, שהיא מהותית. קרי הודיע כי הישראלים והפלשתינים לא יתדרכו את התקשורת. כל ההודעות ייצאו מפיו בלבד. רק האמריקנים ימסרו הודעות בשמם או מטעם חוגים אלמוניים. כל עוד שני הצדדים יהיו שלמים עם המשא ומתן, או יחששו מתגובה אמריקנית נזעמת, יישמר כלל זה. כאשר יתחילו להגיע הדלפות של אמת או כזב מן הצדדים יתעורר חשד כי פניהם לסיום המהלך. זה עלול לקרות, חלילה, לפני תום תשעת חודשי המשא ומתן שהוסכמו מראש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו