"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיקה של בית משפט פדרלי עשויה לשנות את הפוליטיקה האמריקנית

בית המשפט הפדרלי בדנוור קבע כי האלקטורים בבחירות לנשיאות אינם חייבים להצביע למועמד שקיבל את רוב הקולות במדינה שאותה הם מייצגים • הפסיקה התקדימית עשויה להכריע את זהות הנשיא הבא

,עודכן
הפסיקה שתכריע על זהות הנשיא הבא? דונלד טראמפ // צילום: אי.פי.איי // הפסיקה שתכריע על זהות הנשיא הבא? דונלד טראמפ // צילום: אי.פי.איי

בית המשפט הפדראלי לערעורים שבדנוור יצא בפסיקה תקדימית אשר מסעירה את המערכת הפוליטית בארה"ב: בפסק הדין נקבע כי אלקטורים רשאים להצביע למועמד לנשיאות המועדף עליהם, מבלי להתחשב בהכרח בעמדת רוב הציבור במדינה.

מדובר בפסיקהשמערערת את אחד היסודותעליהם מושתתת שיטת הבחירות לנשיאות בארה"ב שכן עד כה היה מקובל, גם אם הדבר לא נכתב מפורשות בחוקה, שהאלקטור הנבחר מצביע למועמד בהתאם לרצונם של רוב הבוחרים במדינתו, כלומר משקף את הלך הרוח של רוב הציבור במדינה.

השיטה האלקטורלית בארה"ב מבוססת על נציגים שנבחרים בכל מדינה ובוחרים בעצמם את הנשיא. על מנת לזכות במרוץ לנשיאות נדרש המועמד לזכות בהצבעתם של לפחות 270 אלקטורים. השיטה גובשה במקור בין היתר על מנת לתת ייצוג גם למדינות קטנות.

פסק הדין הגיע בעקבות עתירה כנגד פסילת הצבעתו ב-2016 של אלקטור בשם מייקל בקה, שהצביע במערכת הבחירות האחרונה למועמד רפובליקני בשם ג'ון קייש, למרות שרוב הציבור בקולורדו תמך במועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון. מזכירת המדינה בשעתו החליפה את בקה באלקטור אחר, אשר הצביע עבור קלינטון. בית המשפט הפדראלי לערעורים קבע כי הפסילה היתה בלתי-חוקתית, וכי לא ניתן להכריח את האלקטור להצביע בהתאם להעדפות הציבור במדינה אותה מייצג.

יש לציין שלא מעט גורמים פוליטיים בארה"ב המקטרגים על שיטת האלקטורים וקוראים לבטלה, בעיקר משום שהיא גורמת לאיבוד קולות במרוץ לנשיאות ואי-ייצוג מלא ושקוף של רצון הבוחר. הדוגמה העדכנית ביותר להשלכותיה של השיטה היתה מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב ב-2016, בה זכה המועמד דונלד טראמפ למרות שמספר הקולות שהצביעו עבורו בפועל היה נמוך מאשר אלו שהצביעו הילארי קלינטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר