"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיטת האלקטורים: המירוץ ל־270

מי ייכנס לבית הלבן? • לפי שיטת הבחירות האמריקנית - המנצח הוא לאו דווקא הזוכה ברוב הקולות, אלא מי שזוכה ברוב האלקטורים

,עודכן
ארה"ב בוחרת // צילום ארכיון: אי.אפ.פי // ארה"ב בוחרת // צילום ארכיון: אי.אפ.פי

שיטת הבחירות האמריקנית שונה מזו המוכרת בישראל. בארה"ב האזרחים אמנם מצביעים, אך המדינות, דרך נציגים שנקראים אלקטורים, בוחרות בפועל את הנשיא.

בדצמבר מתכנסים האלקטורים ובוחרים את הנשיא על סמך התוצאות שהתקבלו בנובמבר. אם בנובמבר המועמד הדמוקרטי ניצח, רוב האלקטורים דמוקרטים ולכן יבחרו במועמד דמוקרטי - ולהפך.

כל מדינה שווה מספר מסוים של אלקטורים: קליפורניה שווה 55 אלקטורים, פלורידה 29 אלקטורים וכו'. אם מועמד מסוים ניצח במדינה מסוימת (כלומר קיבל יותר מ־50% מהקולות) הוא זוכה בכל האלקטורים של אותה מדינה (למעט במיין ובנברסקה, שמחלקות את האלקטורים לפי הזוכה בכל מחוז). כדי לנצח צריך יותר ממחצית מסך האלקטורים: לפחות 270 מתוך 538 האלקטורים.

בשיטה הזו מועמד יכול להפסיד, גם אם קיבל את רוב קולות הבוחרים. בשנת 2000, למשל, ג'ורג' בוש קיבל את רוב האלקטורים, אבל הפסיד לאל גור ביותר מ־500 אלף קולות בספירה הכללית.

"מדינות שדה הקרב" (שלפעמים גם נקראות מדינות מפתח או מדינות מתנדנדות) הן שיכריעו את הבחירות. המדינות הללו כוללות את פלורידה, אוהיו, ניו המפשייר, צפון קרוליינה, איווה, פנסילבניה וצפון קרוליינה.

אם שום מועמד לא זוכה ברוב האלקטורים, הבחירות עוברות לבית הנבחרים בוושינגטון, שם יש לכל מדינה קול אחד. אחרי שבית הנבחרים בוחר נשיא, הסנאט בוחר סגן נשיא.

השנה יש תרחיש קיצוני אחד שבו הבחירות יעברו לבית הנבחרים: אם מועמד שלישי בשם אוון מקמולין, שהוביל לאחרונה במדינת יוטה, ינצח שם ויזכה בששת האלקטורים שלה. אם ששת הקולות האלו ימנעו מאחד המועמדים לקבל 270 אלקטורים, הקונגרס החדש שיושבע בינואר יכריע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר