סטיבן מילר, בן 41, ייכנס ביום שני לתפקיד ראש הסגל בבית הלבן ויהיה לאחד הצעירים שכיהנו בתפקיד. אבל בחצר של טראמפ, מעטים ותיקים ממנו. הוא הצטרף לקמפיין של 2016 ונשאר לצידו של הנשיא גם כשרוב אנשי הקמפיין ההוא כבר נשרו. מילר שירת בבית הלבן לאורך כל כהונתו הראשונה של טראמפ, דבר שאפילו בתו איוונקה וחתנו ג'ארד קושנר לא יכולים לומר על עצמם. סטיב באנון, שהחזיק מעמד פחות משנה כאסטרטג הראשי, כינה אותו "הפטיש".
בכהונה השנייה הפך מילר לאחד האנשים החזקים בממשל. כסגן ראש הסגל לענייני מדיניות וכיועץ לביטחון המולדת, הוא מעורב כמעט בכל נושא שטראמפ מקדם, בבית ובחוץ. ב-NBC מציינים כי ביום רגיל הוא יכול לעסוק בהטבעת סירה חשודה בקריביים, ובאותו יום לדחוק בתיקון המזרקות היבשות בוושינגטון.
לדברי בכיר לשעבר בבית הלבן, את כל הצווים שנחתמו "ביום הראשון, בשבוע הראשון ובחודש הראשון" בחר מילר בעצמו. לא בכדי כינה אותו יו"ר בית הנבחרים לשעבר קווין מקארתי "המוח של טראמפ".
"המוח של טראמפ"
מילר נולד ב-1985 וגדל בסנטה מוניקה האמידה, במשפחה יהודית ליברלית. לפי ה"ניו יורק טיימס", כבר בתיכון עורר מחלוקת. באחד מנאומי הבחירות למועצת התלמידים הציע לחקור את עובדי הניקיון, שלטענתו לא פינו את האשפה כראוי, וירד מהבמה בקריאות בוז.
באוניברסיטת דיוק התפרסם בחוגים השמרניים כשיצא להגנת שלושה שחקני לקרוס שהואשמו באונס, ובהמשך קבע התובע הכללי של צפון קרוליינה כי הם חפים מפשע. לאחר לימודיו החל לעבוד בוושינגטון, וב-2009 הצטרף לצוות של הסנאטור ג'ף סשנס. בהמשך מונה לראש מערך התקשורת שלו.
כבר אז הציף תיבות דואר ברחבי הבירה בסיפורי אימה על מהגרים בלתי חוקיים. לפי ה"ניו יורק טיימס", הנמענים ראו בהם הזיות של עוזר אלמוני, ולא הבינו שמדובר בהשקפת עולם שתניע בהמשך את הקמפיין של טראמפ.
מכותב נאומים לאיש החזק בממשל
סשנס היה הסנאטור הראשון שתמך בטראמפ, ומילר הצטרף לקמפיין זמן קצר לפני כן ככותב נאומים. בעצרות הוביל את הקהל בקריאות "בנו את החומה", והנאומים שכתב לטראמפ עלו לטלפרומפטר בלי שינוי.
כשטראמפ עזב את הבית הלבן ב-2021, הקים מילר את America First Legal, ארגון שנאבק בבתי המשפט במדיניות ממשל ביידן. לדברי הסנאטור ג'ים בנקס, בשנים האלה שוחחו טראמפ ומילר כמעט מדי יום על האג'נדה לכהונה שנייה, "עוד לפני שרבים מאיתנו בכלל חלמו שתהיה כזו".
מילר הוא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בפוליטיקה האמריקנית, וספג ביקורת קשה גם מצד יהודים. ארגונים יהודיים ורבנים תקפו את מדיניות ההגירה שלו, והזכירו את המסורת הארוכה של יהדות אמריקה בתמיכה במהגרים ובפליטים.
ב-2018 כתב דודו, דייוויד גלוסר, ב"פוליטיקו" כי "אילו רעיונותיו של אחייני בנושא ההגירה היו בתוקף לפני מאה שנה, משפחתנו הייתה נמחקת". שנה לאחר מכן דלפו מיילים שלפי הדיווחים הראו כי קידם חומרים מאתרים לאומניים לבנים, ו-25 חברי קונגרס יהודים קראו לפטר אותו.
תומכיו, מנגד, מצביעים על המאבק שהוא מוביל באוניברסיטאות. "הוא הפך את זה לאחת המשימות של חייו לדאוג שסטודנטים יהודים יוכלו ללמוד בלי פחד", אמר הסנאטור לינדזי גרהאם ל-NBC.
האיש שמאחורי מדיניות הגירוש
יותר מכל דבר אחר, שמו של מילר מזוהה עם מדיניות ההגירה. כבר בכהונה הראשונה עמד מאחורי הצו שאסר כניסה לארה"ב מכמה מדינות מוסלמיות ומאחורי הפרדת ילדי המהגרים מהוריהם בגבול. בכהונה השנייה הוביל את מבצע הגירוש ההמוני, ובמאי 2025 הנחה, יחד עם מזכירת ביטחון המולדת דאז קריסטי נואם, את ICE לבצע "3,000 מעצרים לפחות בכל יום".
בתחילת השנה עמד מילר במרכז הסערה שפרצה במיניאפוליס. אחרי שסוכנים פדרליים הרגו את המפגינה רנה גוד, המשרד לביטחון המולדת הפיץ מחדש סרטון מריאיון של מילר בפוקס ניוז, שבו אמר לסוכני ICE שהם נהנים מ"חסינות פדרלית".
כשנהרג מפגין נוסף, אלכס פרטי, מיהר מילר לכנות אותו "טרוריסט מקומי" ו"מתנקש בפוטנציה", אף שהראיות לא תמכו בכך. הסנאטור הרפובליקני תום טיליס השווה אותו ללשון-תולעת, יועצו החנפן של המלך ב"שר הטבעות". לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", גם טראמפ עצמו אמר ליועציו שמילר "הגזים", אחרי שמלניה טראמפ התלוננה על גירושם של מכרים שלה.
התבוסה בקלפי והמאבק על הבית הלבן
למדיניות הזאת יוחסה אחריות משמעותית לתבוסה בבחירות האמצע. המצביעים הלטינים, שסייעו לניצחונו של טראמפ ב-2024, הפנו הפעם עורף לרפובליקנים. לפי סקר הבוחרים של AP, רק כשליש מהם הצביעו למועמד הרפובליקני לבית הנבחרים, לעומת כארבעה מכל עשרה שהצביעו לטראמפ לפני שנתיים.
האזהרות הגיעו מבעוד מועד. לפי "דה היל", סנאטורים רפובליקנים מהמדינות המתנדנדות ביקשו מטראמפ לאזן את השפעתו של מילר, מחשש שהמדיניות שלו תפגע בהם בקלפי. ובכל זאת, שלושה ימים אחרי המפלה, דווקא מילר זכה לקידום.
בכהונה הנוכחית התרחבה השפעתו גם אל מעבר לגבולות ארה"ב. אחרי לכידת ניקולס מדורו בינואר, הציג מילר בראיון סוער ל-CNN את תפיסת העולם שלו. "אנחנו חיים בעולם האמיתי, עולם שנשלט בחוזק, בכוח ובעוצמה", אמר. "אלה חוקי הברזל של העולם מאז ומעולם". באותו ראיון טען שגרינלנד צריכה להיות חלק מארה"ב, ושאיש לא יילחם בארה"ב צבאית על עתידה.
מילר הוא במידה רבה הפנים של תנועת ה-MAGA בבית הלבן, בעוד ראש הסגל היוצאת סוזי ויילס הייתה רפובליקנית מסורתית. "הוא מבין את ה-DNA של MAGA טוב מכולם", אמר ל-NBC אדם הקרוב לטראמפ. "סוזי היא רפובליקנית ממסדית כל כך".
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", ויילס אף אמרה לבכירים בבית הלבן שההגירה הפכה מנכס פוליטי לנטל, ואנשי הימין הקשה, ובהם סטיב באנון, קראו להדיח אותה. מינויו של מילר נראה כמו ניסיון של טראמפ להתחבר מחדש לבסיס תומכיו, וגם מילר עצמו כיוון לשם. לפי ה"ניו יורק טיימס", המסר שהציג לטראמפ היה שעליו לסיים את המלחמה באיראן, שבסיס תומכיו של הנשיא ראה בה בגידה.
בלי הבלמים של סוזי ויילס
עם עזיבתה של ויילס נעלם גם בלם מרכזי של מילר. לפי NBC, הוא היה מגיע לישיבות הבוקר שלה עם יותר צווים מכפי שהמערכת יכלה לשאת. "סטיבן יכול לרצות להוציא צו בתוך פחות מ-24 שעות", סיפר בכיר לשעבר, והוסיף כי ויילס עצרה לא פעם מהלכים שהתקדמו מהר מדי, כדי לאפשר לקולות אחרים להישמע לפני שהנשיא מקבל החלטה.
בצד הדמוקרטי התקבל המינוי בזעם. "סטיבן מילר הוא שונא זרים מסוכן וקיצוני פזיז, שדם אמריקני על ידיו", כתב האקים ג'פריס, שצפוי לכהן כיו"ר בית הנבחרים הבא. רוברט גרסיה, שצפוי לעמוד בראש ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, הודיע שיחקור את מילר והוסיף כי "סטיבן מילר צריך לשכור עורך דין".
ובכל זאת, ייתכן שבצד הדמוקרטי יש גם מי שמרוצה. שלושה ימים אחרי שהבוחרים דחו את מדיניות ההגירה, טראמפ בחר, כלשונו של גרסיה, "להכפיל את ההימור", ומינה לתפקיד הבכיר בבית הלבן את האיש שמזוהה איתה יותר מכל אחד אחר. זה נשמע כמו נשיא שמסתגר בבועה, ומשאיר לדמוקרטים מטרה נוחה לשנתיים הקרובות.
אבל ייתכן שזה בדיוק מה שטראמפ מחפש. מול קונגרס דמוקרטי, הוא יכול לבחור בעימות במקום בפשרות, ולהפוך כל מאבק בגבעת הקפיטול למלחמת תרבות שמלכדת את בסיס תומכיו. ההיערכות בבית הלבן לעבודה מול קונגרס עוין החלה עוד לפני הבחירות, כשמילר היה בין הבכירים שעסקו בגיבוש מהלכים שהנשיא יוכל לקדם גם ללא רוב בקונגרס.
לפי דמיאן פאלטה, ראש מערך הסיקור בוושינגטון של ה"וול סטריט ג'ורנל", המינוי הוא הסימן הברור ביותר לכך שטראמפ לא מתכוון לחפש עסקאות עם הדמוקרטים. ראש הסגל, הזכיר פאלטה, אמור להיות איש הקשר של הנשיא מול כולם, מהקונגרס ועד מנהיגים זרים. קשה לראות את מילר יושב מול הדמוקרטים ומנהל איתם משא ומתן על מדיניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו