יממה לאחר המפלה הקשה של הרפובליקנים בבחירות האמצע בארה"ב, בהן איבדה המפלגה את השליטה בשני בתי הקונגרס, סגן הנשיא יצא במהלך פומבי חריג שנראה כמו ניסיון להתרחק מאחד המהלכים המרכזיים של הנשיא: המלחמה באיראן.
בפוסט ארוך שפרסם ברשת X אמש (רביעי), הטיל ואנס את האחריות לתבוסה על המלחמה, על יוקר המחיה ועל תחושת התסכול של מצביעים שהעניקו לטראמפ את הניצחון בבחירות 2024 - אך הפעם בחרו במועמדים הדמוקרטים.
"הסיבה שהפסדנו היא המלחמה. הנשיא עצמו אמר זאת אמש", כתב ואנס. "אם אתם רוצים לטעון שהיא הייתה שווה את המחיר, כלומר את אובדן הסנאט לשש השנים הבאות, עשו זאת. אבל לפחות תהיו כנים".
לדבריו, סוקר פוליטי שעמו שוחח העריך כי חלק ממצביעי טראמפ מ-2024 עשויים לחזור לתמוך ברפובליקנים אם המלחמה תסתיים, והמפלגה תתמקד מחדש ביוקר המחיה הגואה. עוד כתב ואנס בפוסט כי אותם מצביעים "רוצים לראות את ארה"ב מתעדפת את האינטרסים שלה", וכן שינוי ביחסים עם ישראל - מישהו אמר "אמריקה קודם?" (America First)
תנועת MAGA נבנתה במידה רבה סביב הבטחה להימנע מהסתבכויות צבאיות ממושכות מעבר לים, העם האמריקני עייף, סבבים כמו בויאטנם, בעיראק ובאפגניסטן עדיין חקוקים בזכרון הקולקטיבי. אם בחירות האמצע מתפקדות כמעין "משאל עם" על הממשלה המכהנת - ואנס טוען: קיבלנו את המסר.
המלחמה באיראן, על רקע התייקרות הדלק ומוצרי הצריכה, הציבה את ההבטחות האלה במבחן. לפי נתוני סקר AP שנערך בקרב יותר מ-100 אלף מצביעים, כשישה מכל עשרה אמריקנים סברו שההחלטה להשתמש בכוח צבאי נגד איראן הייתה שגויה. עם זאת, המלחמה לא הייתה הנושא המרכזי היחיד שהכריע את הבחירות: יוקר המחיה והשחיתות דורגו מעליה בין הסוגיות החשובות ביותר בעיני המצביעים.
One of the things the data analysts on our side obsessed over was "composition"—whether the electorate looked close enough to 2024 for Republicans to win. And despite polls that showed a Democrat blowout, the data kept on telling us the same story: in some states turnout was merely OK, in other states it was downright amazing, and in no state was it catastrophic. There was a genuine sense of optimism on our team: our people were showing up. So, I asked the smartest data guy I know, does that mean we're going to shock the world? "No," he told me. "We might do better than the polls suggest. But the data is telling us that a lot of Trump/Vance 2024 voters are pissed and planning to vote for the other guys. Our voters are turning out, but they may not vote for us." Well, that looks prophetic now. Our voters did show up. In Florida, for example, the electorate was 9 points more Republican than Democrat, just a couple points worse than 2024. Undoubtedly there were places we could have done better on turnout. But the main problem is not turnout. The main problem is that many people who voted for Trump/Vance in 2024 voted for Democrats in 2026. There will be a lot of infighting and arguing over what happened and why that is. One of the pollsters I really respect told me that our economic messaging wasn’t sharp enough down the stretch. I’m sure that’s true. But the real reason we lost is obvious to almost everyone. Another pollster—one of the smartest people I know in politics, told me yesterday we’d lose the generic ballot by 13 points. I felt negative going into Tuesday, but even I was shocked by this. In his polling, he saw that a lot of Trump 2024 voters were angry and planning to vote for Democrats. He asked those voters who had abandoned us what would cause them to come back on our team. The top four answers, accounting for nearly all of the responses were: 1) End the war 2) Focus on cost of living/inflation 3) Put America First 4) Change our relationship to Israel Our voters showed up. And the above four reasons are why many of them voted for Democrats. This is according to a pollster who nailed the results. While many spent Monday attacking Rachel Campos Duffy for calling for a diplomatic resolution to the conflict, it turns out her political advice was sound. (She’s also a great person.) In the next few months, there's going to be a lot of gaslighting. Expect to hear any number of establishment politicians say the solution to our woes is amnesty. I'm open to the idea that we should change enforcement—by focusing more on businesses that hire illegal labor, for instance. But anyone pushing amnesty is lying to you. The reason we lost is the war. The president himself said so last night. If you'd like to argue it was worth it, that losing the Senate for the next 6 years was worth it, then do so. Argue it was a worthwhile cost to pay. Agree or disagree, that's at least honest. But everyone knows why we lost. And any honest conversation about where we go from here must start there. I remain hopeful about our country. To the people who are pissed off and want to say, “I told you so”: you’re right, you did tell us so. Take that energy into electing Republicans who share your worldview. To the people who are just pissed at the results, you should be. Let’s take that anger and get back to the work of saving our country.
— JD Vance (@JDVance) November 4, 2026
לפי דיווח ב"פוליטיקו" הבוקר (חמישי), ואנס כתב בעצמו את הפוסט, שאורכו 614 מילים, ואף עדכן את הבית הלבן מראש על כוונתו לפרסמו. גורם בכיר בבית הלבן אמר לעיתון כי טראמפ היה "בסדר גמור" עם הדברים.
למעשה, ואנס ניסה לסמן את ההבדלים בינו לבין טראמפ כבר בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה. זמן קצר לאחר תחילתה, הנשיא עצמו אמר כי סגן הנשיא שונה ממנו "מעט מבחינה פילוסופית", וכי הוא "אולי פחות התלהב מהיציאה למלחמה", אך במקביל דחה את האפשרות שקיים קרע ביניהם. בהמשך אף קיבל ואנס תפקיד מרכזי בניסיונות להביא לסיום מהיר של המערכה, כשנסע באפריל לאסלאמאבאד שבפקיסטן לצורך מגעים בנושא.
"ג'יי.די הוא לא האיש של איראן, וכולם יודעים את זה", אמר אחד האנשים המכירים את מאמציו, לפי "פוליטיקו".
טראמפ לא ממהר לסגת
טראמפ אמר ביום רביעי כי הוא מבין את עמדתו של ואנס בנוגע לאיראן, אך לא חזר בו מהחלטתו לצאת למלחמה. "אני יודע איך הוא מרגיש לגבי זה. אני חושב שזה היה בסדר. ידענו את זה. ידעתי את זה כשנכנסתי לזה", אמר הנשיא. בהמשך הבהיר כי אין בכוונתו לקבוע לוח זמנים לסיום המערכה. "המלחמה תסתיים כשארצה בכך", הצהיר, והוסיף כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
הפער בין השניים בולט במיוחד על רקע העובדה שטראמפ עצמו הודה כי המלחמה תרמה לפגיעה ברפובליקנים בבחירות, אך במקביל הבהיר כי אינו מתחרט על ההחלטה. ואנס, לעומתו, הציג את אובדן השליטה בסנאט כמחיר שמחייב חשבון נפש.
בתוך זמן קצר זכה הפוסט של סגן הנשיא לתמיכה פומבית מצד דונלד טראמפ ג'וניור, בנו של הנשיא ומי שנחשב לבעל ברית קרוב של ואנס. "כל מילה כאן נכונה, נכונה, נכונה", כתב כששיתף את הדברים. התמיכה הזו עשויה להעיד כי הביקורת על המלחמה אינה בהכרח מתקבלת במחנה טראמפ כמרד, אלא גם כחלק מהדיון על עתיד התנועה.
Every word of this is 💯💯💯
— Donald Trump Jr. (@DonaldJTrumpJr) November 4, 2026
כל העיניים על 2028
מאחורי ההתבטאות החריגה מסתתרת גם שאלה פוליטית רחבה יותר: מי יירש את טראמפ ויוביל את המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ב-2028?
ואנס נחשב זה זמן לאחד המועמדים הבולטים לרשת את טראמפ, אך עד כה האסטרטגיה שלו נשענה במידה רבה על תמיכתו של הנשיא האמריקני המכהן. הוא אף אמר בעבר כי הנשיא הוא שיכריע בסופו של דבר מי יהיה המועמד הרפובליקני הבא.
כעת, בעקבות המפלה בבחירות האמצע, מתברר כי ייתכן שיש בתוך המפלגה קהל משמעותי שמחפש מועמד שיוכל להציג חלופה לחלק ממדיניות הממשל הנוכחי. ואנס מנסה לפנות אליו, אך לעשות זאת בלי להתעמת ישירות עם הנשיא שעל תמיכתו הוא עדיין תלוי.
המשימה אינה פשוטה. לפי "פוליטיקו", גם בקרב הרפובליקנים יש מי שסבורים כי יהיה קשה מאוד להפריד בין ואנס לבין המלחמה באיראן, עליית המחירים ושאר החלטות הממשל. אחד מחברי בית הנבחרים הרפובליקנים אף העריך כי סגן הנשיא כבר אינו יכול להיחלץ מהאחריות למתרחש.
גם בעלי בריתו של ואנס מודים כי היכולת שלו לבדל את עצמו מוגבלת. "הוא יכול ליצור בידול מסוים, אבל אין שום דרך שבה הוא יכול להיפרד לחלוטין", אמר ל"פוליטיקו" אדם המקורב לסגן הנשיא ולבית הלבן. "הוא עדיין סגן הנשיא של טראמפ. זו עדיין מלחמה של ממשל טראמפ".
ויש גם יריבים פוטנציאליים בתוך המפלגה. שר החוץ מרקו רוביו, שנחשב לאחד האנשים המזוהים עם הקו הניצי במדיניות החוץ, עשוי להיפגע מהניסיון של ואנס להציג את המלחמה כטעות אסטרטגית. אם המסקנה היא שההתערבות באיראן עלתה לרפובליקנים במחיר אלקטורלי כבד, גם מי שתמכו בקו התקיף כלפי טהרן עלולים למצוא את עצמם תחת ביקורת.
האם אפשר לרשת את טראמפ בלי להתנתק ממנו?
האתגר של ואנס הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינה פוליטית: הוא רוצה להציג את עצמו כמי שמקשיב למצביעים שנטשו את הרפובליקנים, אך מבלי להיראות כמי שמפנה עורף לנשיא שהפך אותו לסגנו ולדמות מרכזית בתנועה.
יתרה מכך, הביקורת שלו על המלחמה אינה מוחקת את תמיכתו בשורה ארוכה של מהלכי ממשל אחרים - בהם מדיניות המכסים, גירוש המהגרים וההתנהלות הכלכלית של הבית הלבן. חלקם עומדים גם הם בלב התסכול שהביעו הבוחרים בבחירות.
ואנס מבין, כך נראה, שהקואליציה שהביאה את טראמפ לניצחון אינה מובטחת עוד לרפובליקנים. השאלה היא אם יצליח להפוך את עצמו למי שמייצג את הדור הבא של MAGA, או שיישאר מזוהה עם ממשל שהבוחרים הענישו בקלפי.
בינתיים, הוא עושה את הצעד הראשון: לא נגד טראמפ, לפחות לא במפורש, אלא בניסיון להגדיר מחדש את משמעות התנועה שאותה הוא מקווה להנהיג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו