התבוסה ההיסטורית שספג הלילה (רביעי) הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בבחירות האמצע תחייב אותו, בשנתיים שנותרו לו בבית הלבן, להיאבק כמעט על כל מהלך גדול מול קונגרס עוין.
הדמוקרטים זכו בשליטה בשני בתי הקונגרס, אחרי שהפכו מושבים רפובליקניים בסנאט גם במעוזים כמו טקסס, קנזס ודרום קרולינה. הממשל, שפתח את הכהונה השנייה עם שליטה רפובליקנית בשני הבתים, נכנס לשלב חדש: ממשל מפוצל, חקירות מתמשכות וקרב מוקדם על היום שאחרי טראמפ.
היקף התבוסה רחב במיוחד: בסנאט איבדו הרפובליקנים לפחות שישה מושבים, ובבית הנבחרים צפויים הדמוקרטים להגיע ל-235 מושבים לפחות, הרבה מעבר לרף של 218 הנדרש לרוב. הדמוקרטים ניצחו גם במעוזים רפובליקניים כמו קנזס, שבה לא ניצח דמוקרט במרוץ לסנאט כבר 94 שנה, וטקסס, שלא שלחה דמוקרט לסנאט מזה 38 שנה.
כדי לשנות את כללי המשחק, הדמוקרטים היו זקוקים לשליטה בבית אחד בלבד, והם זכו בשניהם. הרוב בבית הנבחרים יאפשר להם לחסום חקיקה שטראמפ מבקש לקדם ולהשתמש באישור תקציבי הממשל כמנוף למיקוח. השינוי ייכנס לתוקף עם תחילת כהונת הקונגרס החדש ב-3 בינואר 2027. כך נוצר ממשל מפוצל, שבו הנשיא והקונגרס נשלטים בידי מפלגות יריבות, ומבחינה מעשית, הבית הלבן יידרש לפשרות רבות יותר עם יריביו. טראמפ עצמו כבר הודיע הלילה (רביעי) שהוא "בהחלט מוכן לקבל את התוצאות", ובריאיון ל"ניו יורק טיימס" אמר: "נעבוד עם הדמוקרטים, ואנחנו מצפים לעבוד איתם. כנראה נגיע להסכמות".
"תשכרו עורכי דין"
לצד הבלימה החקיקתית, צפויה להיפתח חזית החקירות. "תשכרו עורכי דין", כתב הלילה חבר בית הנבחרים הדמוקרטי רוברט גרסיה, שצפוי לעמוד בראש ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, אחרי שהתברר שמפלגתו זכתה ברוב. שליטה דמוקרטית בוועדות תאפשר לקבוע את סדר היום של השימועים, לדרוש מסמכים ולזמן בכירים לעדות. גרסיה צפוי לפתוח בשורת חקירות נגד טראמפ, נגד בני משפחתו ונגד הטיפול של הממשל בתיקי אפשטיין, והדמוקרטים מסמנים גם את מדיניות אכיפת ההגירה של הממשל.
מבחינת הבית הלבן, המשמעות עלולה להיות השקעת זמן ומשאבים במאבקים על חשיפת מידע ובהתגוננות פוליטית. בכל הקשור לסוגיות תקציביות, העימות עלול להיות מורגש במיוחד. הנשיא יוכל לדרוש מימון לתוכניותיו, והדמוקרטים יוכלו להציב תנאים לאישורו. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה על חוקי המימון הנדרשים, המשבר עשוי להתגלגל להשבתה של חלק מפעילות הממשל. כל צד ינסה לשכנע את הציבור שהאחר אחראי למבוי הסתום.
אובדן הסנאט מחמיר את המצב עבור טראמפ. הבית העליון מאשר את המינויים הבכירים ביותר בממשל: שרי הקבינט וסגניהם, ראשי הסוכנויות הפדרליות, השגרירים, הקצינים הבכירים בצבא וכל השופטים הפדרליים, עד שופטי בית המשפט העליון. אלה האנשים שמבצעים בפועל את מדיניות הנשיא, והחל מינואר, כל החלפה בקבינט וכל מינוי חדש יחייבו את הסכמת יריביו. הרוב הדמוקרטי יוכל לעכב מועמדים או לדחות אותם, ואם יתפנה מושב בבית המשפט העליון, המינוי עלול להפוך לקרב פוליטי מרכזי. זה ההבדל המהותי בין אובדן בית הנבחרים לבדו לבין אובדן הקונגרס כולו.
גם האפשרות להליך הדחה נוסף עשויה לחזור לשיח, וטראמפ עצמו כבר צפה אותה. "אתם חייבים לנצח בבחירות האמצע, כי אם לא ננצח, הם ימצאו סיבה להדיח אותי", אמר בינואר לחברי בית הנבחרים הרפובליקנים. בצד הדמוקרטי זהירים יותר: "לא שללנו דבר בכל הנוגע לכלים שעומדים לרשותנו כדי להטיל אחריות, וגם לא החלטנו על דבר", אמר בספטמבר מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, שצפוי להחליף את מייק ג'ונסון כיו"ר הבית. בית הנבחרים יכול לאשר סעיפי הדחה ברוב רגיל, אולם הרשעה והעברה מהתפקיד דורשות תמיכה של שני שלישים מהסנאטורים הנוכחים, ולשם כך יידרש גם שינוי דרמטי בעמדת מחוקקים רפובליקנים.
מכאן עולה שאלת "הברווז הצולע". טראמפ כבר נבחר פעמיים, והתיקון ה-22 לחוקה מונע ממנו להיבחר לנשיאות פעם נוספת (חרף השתעשעותו ברעיון מפעם לפעם). כהונתו אמורה להסתיים ב-20 בינואר 2029, אבל התבוסה הלילה עלולה להאיץ את שחיקת כוחו הפוליטי עוד לפני כן, כאשר תשומת הלב של המפלגה, התורמים והפעילים תעבור בהדרגה לבחירות 2028.
זה עשוי להיות מבחן הכוח המשמעותי ביותר שלו בתוך המפלגה. טראמפ מיהר להתנער מאחריות וכתב שאילו היה על הפתק, הרפובליקנים היו זוכים בניצחון מוחץ, אבל במפלגה כבר נשמעות האשמות כלפיו, על המלחמה באיראן ועל בחירת מועמדים חלשים. אם מועמדים רפובליקנים יסיקו שהזדהות מלאה עם הנשיא מסכנת אותם בקלפי, לחלקם יהיה תמריץ להתרחק ממנו. מנגד, היכולת של טראמפ לשמר נאמנות בקרב מצביעי הבסיס עשויה להקשות על ניסיון להתנער ממנו. תרחיש "הברווז הצולע" יהיה תלוי גם בשאלה כמה מחברי מפלגתו ימשיכו לראות בו את האיש שקובע את עתידם.
הדמוקרטים יוכלו להגביל את המשך המלחמה באיראן
לנשיא יישארו כלים משמעותיים. הוא ימשיך לעמוד בראש הרשות המבצעת, לפקד על הצבא ולהוביל את מדיניות החוץ, בכפוף לדין ולסמכויות הקונגרס. עם זאת, המלחמה באיראן עשויה להפוך למוקד עימות משמעותי: חוק סמכויות המלחמה מ-1973 מחייב, ככלל, את סיום המעורבות בלחימה לאחר 60 יום ללא אישור הקונגרס, עם אפשרות לארכה של עד 30 יום לצורך נסיגה בטוחה. הדמוקרטים, שהכינו תוכנית ל-100 הימים הראשונים הכוללת בלימה של המלחמה, יוכלו לנסות לקדם הגבלות מהותיות על המשך הלחימה ולהפעיל לחץ גם באמצעות אישור תקציבים.
עם שליטה בשני הבתים, הדמוקרטים יוכלו להעביר חקיקה מחייבת, אבל טראמפ יוכל להטיל עליה וטו, ועקיפתו דורשת רוב של שני שלישים בכל אחד מהבתים. לכן, גם הניצחון הדמוקרטי הרחב עשוי להוביל לשנתיים שבהן לשני הצדדים כוח רב לבלום זה את זה ויכולת מוגבלת לכפות את מלוא תוכניתם. טראמפ עצמו כבר סימן כיצד יתמודד עם קונגרס לעומתי: "אני מניח שאהפוך ל'מר וטו'", אמר בריאיון לפודקאסט של "ניו יורק פוסט".
גם מזכיר המלחמה פיט הגסת' עלול להפוך ליעד מרכזי של הקונגרס החדש. מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, כבר הבהיר שמפלגתו תפעל לסלק את הגסת', ובסנאט רמזו דמוקרטים שהדחתו תהיה המחיר לשיתוף פעולה בכל הקשור לסוגיות ביטחוניות. עם זאת, גם אישור סעיפי ההדחה בבית הנבחרים לא יספיק להעברתו מהתפקיד: לשם כך תידרש הרשעה ברוב של שני שלישים מהסנאטורים הנוכחים.
המבחן של ישראל לשקם את היחסים הדו-מפלגתיים
מבחינת ישראל, המבחן יהיה עד כמה טראמפ יצליח לתרגם את תמיכתו בה להישגים מדיניים וביטחוניים. המשך העימות עם איראן, מדיניות הסנקציות וקידום הסכמים אזוריים המחייבים חקיקה או אישור סנאט יהיו מוקדי חיכוך אפשריים בין הבית הלבן לקונגרס. הסיוע הצבאי אמנם כבר אינו נקודת מחלוקת משמעותית, אחרי שהנשיא הודיע אתמול (שלישי) שהוא יופסק בסוף השנה, אך גם מכירות נשק לישראל במסגרת עסקאות הממומנות מכספה כפופות לפיקוח הקונגרס.
ככל שיגבר כוחם של מבקרי ישראל, הוועדות עשויות להפוך לבמה לשימועים וללחץ על מדיניות הממשל בעזה וביהודה ושומרון. וכוחם אכן גדל: בבית הנבחרים החדש ישבו לפחות חמישה חברים בארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה (DSA), ובהם דריאליזה אווילה שבלייה, שכתבה אתמול כי "הפסקת הסיוע הצבאי אינה מספיקה". קונגרס לעומתי עשוי להעלות את המחיר הפוליטי של תמיכתו של טראמפ בישראל ולהקשות על מהלכים הדורשים את שיתוף המחוקקים. מבחינת ירושלים, הקשר עם הנשיא יצטרך להישען גם על עבודה עם תומכי ישראל משתי המפלגות.
אחרי הצונאמי הכחול, טראמפ יידרש להוכיח שהוא עדיין מסוגל להשיג הישגים מול יריביו. ככל שיתקשה בכך, כך תגבר בתוך מפלגתו השאלה מי יוביל אותה לבחירות הבאות, וכמה מוקדם צריך להתחיל להיערך ליום שאחריו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו