ממשל טראמפ נערך להטיל סנקציות רחבות על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, צעד שעלול לנתק את בית הדין מרוב המערכת הפיננסית העולמית, כך דווח אמש (ראשון) ב"וול סטריט ג׳ורנל". לפי הדיווח, שנשען על גורמים אמריקנים ועל מסמכים שהגיעו לידי העיתון, מדובר בהסלמה במערכה שמנהל הממשל לפירוק המוסד, בין היתר בעקבות צו המעצר שהוצא נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
>נתניהו בגיחה קצרה, המשלחת האיראנית תחת הגבלות מחמירות: עצרת האו"ם נפתחת<<
לפי המסמכים, הסנקציות יאסרו את רוב העסקאות עם בית הדין בתום "תקופת חסד" של שישה עד שבעה חודשים. הפעם, בשונה מבעבר, הן לא יופנו באופן ממוקד נגד בכירים אחדים אלא נגד מגוון רחב של עסקאות. בפועל, בית הדין לא יוכל לבצע עסקאות בדולרים - צעד שעלול לשתק את פעילותו. עם זאת, עסקאות הקשורות לשירותי תקשורת יוחרגו.
עדיין לא ברור מתי תתקבל ההחלטה הסופית ומתי תפורסם, אך לדברי כמה גורמים אמריקנים ההחלטה עשויה להתקבל כבר השבוע במהלך עצרת האו"ם, או בימים שלאחריה. דובר מחלקת המדינה סירב להתייחס להחלטות בנושא, אך הפנה לעמדתו של מזכיר המדינה מרקו רוביו, שלפיה בית הדין מהווה איום על הריבונות האמריקנית. מחלקת האוצר סירבה להגיב, ובבית הדין לא הגיבו לפניית העיתון.
ארה"ב כבר הטילה בעבר סנקציות על שורת בכירים בבית הדין, בהם התובע הראשי לשעבר כרים חאן, שהודח מתפקידו ביולי על רקע האשמות בתקיפה מינית, נשיאת בית הדין טומוקו אקאנה ושופטים נוספים, שני סגני התובע והתובע המוביל בתיק נגד נתניהו - ובכירים ישראלים אחרים.
מדינות אירופה ומדינות גדולות נוספות התומכות בבית הדין, בהן יפן, התחייבו להגן עליו מפני מהלכי ממשל טראמפ, אך לא ברור כיצד בכוונתן לעשות זאת. באיחוד האירופי, למשל, עשויים לחייב את הבנקים בגוש להמשיך לעבוד מול בית הדין.
"לבנה אחר לבנה"
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אמר בחודש יולי האחרון כי הממשל מכין מערכה רחבת היקף נגד בית הדין, והצהיר כי יפרק אותו "לבנה אחר לבנה" אם יידרש. לדבריו, ההחלטה לרדוף בכירים ממדינות שאינן חברות בבית הדין יצרה תקדים מסוכן ומהווה איום על הריבונות האמריקנית.
צווי המעצר הוצאו ב-2024 נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שהואשמו בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. זאת, בשל אופן ניהול המלחמה בעזה. במקביל, ביקש התובע הראשי דאז כרים חאן צווי מעצר גם נגד בכירי חמאס בשל חלקם בטבח 7 באוקטובר, אך אלה חוסלו מאז. לפי הדיווחים, בית הדין גם חוקר את שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ואת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בשל מדיניות ישראל ביהודה ושומרון וחלקם בה.
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג פועל מאז 2002 מכוח אמנת רומא, ומוסמך להעמיד לדין יחידים בחשד לפשעי מלחמה, לפשעים נגד האנושות, לרצח עם ולפשעי תוקפנות. חברות בו 125 מדינות, אך לא ארה״ב ולא ישראל, שחתמה על האמנה בסוף 2000 ולא אשררה אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו