חשוד בהטרדות מיניות: הודח התובע הכללי בהאג שהוציא צו מעצר לנתניהו

המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הצביעו היום (שישי) בעד הדחתו של התובע הראשי, קרים חאן, בעקבות ההליך המשמעתי שהתנהל בעניינו והטענות להתנהגות מינית בלתי הולמת כלפי עובדת הכפופה לו.

ההצבעה החשאית נערכה במושב מיוחד של אספת המדינות החברות בבית הדין, הגוף המנהל והמפקח על פעילותו, במטה האו"ם בניו יורק. 82 מדינות הצביעו בעד ההדחה, 13 התנגדו ו-15 נמנעו. בהתאם לאמנת רומא, נדרש רוב מוחלט של לפחות 63 מבין 125 המדינות החברות כדי להדיח תובע מכהן.

מדובר במהלך חסר תקדים בתולדות בית הדין, שהחל לפעול ב-2002. חאן הוא התובע הראשון שהודח לפני תום כהונתו. סעיף 46 באמנת רומא מאפשר להדיח תובע שנמצא כי ביצע התנהגות בלתי הולמת חמורה, הפר באופן חמור את חובותיו או אינו מסוגל למלא את תפקידו.

חאן הכחיש את הטענות נגדו

הפרשה החלהבטענות שהעלתה משפטנית זוטרה בלשכת התובע, ולפיהן חאן קיים עמה מערכת יחסים מינית שלא בהסכמה תוך ניצול יחסי המרות ביניהם. הטענות פורסמו לראשונה באוקטובר 2024 ונבדקו במשך כשנה בחקירה חיצונית של האו"ם. ביוני האחרון קבעה לשכת אספת המדינות, המורכבת מנציגי 21 מדינות, כי חאן קיים מערכת יחסים בלתי הולמת עם העובדת וכי התנהלותו עולה כדי הפרת חובה והתנהגות בלתי הולמת חמורה.

חאן, שיצא לחופשה במאי 2025 ובהמשך הושעה, הכחיש את הטענות. עורכי דינו הדגישו כי צוות נפרד של שלושה שופטים מצא שהראיות אינן מספיקות להוכחת ההאשמות מעבר לספק סביר, וטענו כי ההליך נגדו היה בלתי חוקי, בלתי הוגן וחסר תשתית ראייתית, "בכוונתו לערער על חוקיות ההחלטה והגינותה באמצעות כל המנגנונים המשפטיים הזמינים'", מסר עורך הדין טייאב עלי בהצהרה. בריאיון לרשת CNN בשבוע שעבר חזרה המתלוננת על גרסתה, בעוד עורכי דינו של חאן מסרו כי הוא מכחיש שקיים עמה "מערכת יחסים מינית מכל סוג שהוא".

המשפטן שמאחורי צווי המעצר לנתניהו וגלנט

חאן, משפטן בריטי שנבחר לתפקיד ב-2021, הפך לדמות מוכרת בישראל לאחר שבמאי 2024 ביקש משופטי בית הדין להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, בחשד לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות ברצועת עזה.בנובמבר אותה שנה אישר הרכב שופטים את הבקשות והוציא את הצווים.

ישראל, שאינה חברה בבית הדין, דוחה את סמכותו וטוענת כי לא ניתן להחיל את סמכות השיפוט שלו על אזרחיה. הדחת חאן אינה מבטלת את הצווים, שכן הם הוצאו בידי השופטים ורק בית הדין עצמו מוסמך לבטלם.

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, מסר בעקבות ההדחה: "קרים חאן חשב שאם יפתח במסע ציד פוליטי נגד ישראל ויוציא צווי מעצר, העולם יתעלם מההאשמות הקשות בעבירות המין המיוחסות לו. הוא טעה. הוא ניסה להשתמש בישראל כמגן אנושי לשערורייה האישית שלו והיום העולם דחה את הציניות הזאת. מי שמשתמש ברדיפת ישראל כדי להציל את עצמו לא יימלט מאחריות, אלא גם יאבד את אמון העולם. ההתקפות נגד ישראל שנועדו להסיט את האש מהתנהלות נלוזה לא עזרו לקרים חאן ולא יעזרו לזוהראן ממדאני".

נתניהו עצמו התייחס בעבר לפרשת המין ולקשר שלה, לטענתו, לבקשת צווי המעצר. לאחר השעיית חאן ביוני כתב: "רוצים להסיט את תשומת הלב מהאשמות בעבירות מין? פשוט ממציאים האשמות בפשעי מלחמה נגד ישראל! קלאסי. בית הדין הפלילי הבינלאומי מושחת מן היסוד". בסרטון שפרסם קודם לכן טען כי חאן חשש שהפרשה תביא לסיום הקריירה שלו ולכן ביקש להפוך את ישראל ל"שעיר לעזאזל", לגייס את "ההמון האנטי-ישראלי" ולהימלט מאחריות. נתניהו דרש לבטל את צווי המעצר נגדו ונגד גלנט "למען הצדק וכדי שהאמת תנצח".

מינוי מחליפו בתפקיד

מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה מתפנה התפקיד בעקבות הדחה, אין תקדים מדויק או לוח זמנים מחייב לבחירת המחליף. בהתבסס על הבחירות הקודמות, אספת המדינות צפויה לקבוע את תנאי ההליך, לפתוח את המועמדות ולמנות ועדת איתור מקצועית שתבדוק את המועמדים, תערוך ראיונות ובדיקות רקע ותגיש רשימה מצומצמת למדינות החברות. המועמדים נדרשים להיות בעלי "אופי מוסרי גבוה", מומחיות משפטית וניסיון מעשי נרחב בניהול תיקים פליליים.

המדינות ינסו תחילה לגבש מועמד מוסכם. אם לא תושג הסכמה, תיערך הצבעה חשאית שבה יידרש המועמד להשיג רוב מוחלט - כיום לפחות 63 קולות. כהונת התובע היא בדרך כלל תשע שנים ואינה ניתנת לחידוש, אם כי המדינות רשאיות לקבוע מראש תקופה קצרה יותר. על בסיס תקדימי העבר, ההליך עשוי להימשך חודשים ארוכים, והמחליף הקבוע אינו צפוי להיבחר לפני 2027.