"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחזרה לעתיד: הגלויה שנעלמה הגיעה בחזרה לשולח - 72 שנה מאוחר יותר

אלן בול שלח גלויה מניו יורק להוריו ב-1953 והיא נעלמה • עשרות שנים אחר כך, כשהוא בן 88, איתרו אותו עובדי הדואר, והוא זיהה את כתב ידו • "אני זוכר שהייתי בניו יורק בדרך לחופשה בפורטו ריקו, אבל אני לא זוכר ששלחתי גלויה"

,עודכן
0השמעה
רכב של שירות הדואר האמריקני. צילום: אי.פי

גלויה ששלח צעיר בן 20 מניו יורק להוריו ב-1953 הגיעה סוף סוף ליעדה - 72 שנה מאוחר יותר. הסיפור המרגש החל כשמנהל משרד הדוארבאוטווה, אילינוי, מרק תומפסון, קיבל גלויה מיושנת ללא הסבר.

הגלויה, ששלח אלן בול להוריו פרדריק ואליזבת בול, בה נראית תמונה של בניין האו"ם בניו יורק, ככל הנראה נפלה לסדק או נתקעה במקום נסתר במשרד הדואר בתוך בניין האו"ם לעשרות שנים. כשזו הגיעה לאחרונה למשרד הדואר באוטווה,תומפסון החליט לפתור את התעלומה.

הוא גייס לעזרתו חוקרי יוחסין מקומיים כדי לאתר את אלן בול, שהתגלה כי הוא חי כיום בסנדפוינט, איידהו, והוא כבר בן 88. כשהראו לבול תמונה דיגיטלית של הגלויה, הוא זיהה מיד את כתב ידו.

"אני מזהה את כתב היד שלי, אבל אני לא זוכר ששלחתי את הגלויה", אמר בול. "אני כן זוכר שביליתי זמן קצר בניו יורק בדרך לחופשת קיץ בפורטו ריקו ב-1953". למרבה הצער, הוריו פרדריק ואליזבת כבר אינם בין החיים לראות את הגלויה המאוחרת.

בניין האו"ם בניו יורק,צילום: אי.פי

לא התקרית הראשונה

מסע של 72 שנה אמנם נשמע מרשים, אך הוא מחוויר לעומת תקרית דומה שהתרחשה בשנה שעברה. אז הגיעה גלויה לכתובת המיועדת בסוונזי, וויילס בבריטניה, 121 שנה אחרי התאריך שעל החותמת שלה. דוברת הדואר המלכותי שיערה שהגלויה איכשהו נכנסה מחדש למערכת.

מקרים כאלה מעלים שאלות מעניינות על מה קורה לדואר שאובד במערכת למשך עשרות שנים. חלק מהמומחים מסבירים שפריטים יכולים להידחק לחריצים, ליפול מאחורי ציוד או להיתקע במקומות נסתרים במשרדי דואר ישנים - רק כדי להתגלות בעת שיפוצים או ניקיון עמוק.

עבור בול, הגלויה המאוחרת היא תזכורת מתוקה לימי נעוריו ולהוריו שכבר אינם. "זה מוזר לקבל מכתב שכתבתי לפני 72 שנה", אמר. "זה כמו מסר מהעבר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר