נוצרי אדוק - שעלה מציונות: "החליט להקדיש את חייו לישראל" | סיפורו של ירון, שנרצח בוושינגטון

ירון לישינסקי (30) ושרה לין מילגרם (26), שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון, נרצחו היום (חמישי) בפיגוע ירי מחוץ למוזיאון היהודי בבירת ארה״ב. המפגע, אליאס רודריגז בן 30 משיקגו - פעיל שמאל קיצוני שהיה מעורב במחאות האנטי-ישראליות בארה״ב - השאיר מניפסט שבו כתב כי ביצע את הפיגוע ״כחלק מהמאבק הפלסטיני״.

לישינסקי גדל בגרמניה בעיר נירנברג כנוצרי אוונגליסטי ובצעירותו עלה ארצה מתוך ציונות. זינב ריבואה, חוקרת מרוקאית שחיה בארה״ב והייתה חברה קרובה של לישינסקי, כתבה ברשתות החברתיות: ״ירון לישינסקי היה החבר הטוב ביותר שהיה לי אי פעם, מבריק, חביב ומתחשב ללא גבולות. נוצרי מאמין ובלשן מוכשר. הוא דיבר גרמנית, עברית ויפנית. הוא היה נרגש מהעתיד, מלבקר סוף סוף בטקסס, ומהחיים שהוא והארוסה האהובה שלו בנו יחד. הייתי אמורה להכיר אותה היום. שניהם אבדו. והאובדן הוא בלתי נתפס״.

תום זיו, לשעבר ראש מכון ארגמן ודוקטורנט באוניברסיטה העברית הכיר את לישינסקי כתלמיד באוניברסיטה העברית. ״הוא היה סטודנט בתואר הראשון, זה היה קורס מבוא ליחסים בינלאומיים״, מספר זיו בראיון. ״בשיעור האחרון של הקורס, סיפרתי לסטודנטים על הדוקטורט שלי - שאני חוקר את דרכי התמיכה של ישראל בעולם האוונגליסטי. ואז הוא הגיע בסוף השיעור, ולמעשה הוא סיפר לי שהוא נוצרי אוונגליסטי ושהוא רוצה לדבר איתי״.

כך התחילה היכרות מיוחדת שנמשכה כמה שנים. ״הוא בעצם הנוצרי אוונגליסטי הראשון שראיינתי פנים אל פנים״, מספר זיו. ״ואז המשכנו להיות בקשר. המשכתי להתייעץ איתו הרבה, גם על האוונגליסטים בכלל והמחקר, וגם על החיים. הכרתי לו את מכון ארגמן, שם ניהלתי את התוכניות. אחר כך ניהלתי כבר את המכון והוא באמת הצטרף לאחת התוכניות שלנו - תוכנית לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני״.

זיו מתאר אותו כ״בחור פשוט מקסים וטוב לב. שקט וצנוע. יחד עם זאת, מלא בלהט וברצון לעשות ולשנות״. הוא מוסיף כי ״אם הייתי יכול לצייר אותו במילה אחת, זה ציוני. זה פשוט בולט בעניין הזה״.

״אנחנו מדברים על בחור מגרמניה שמגדיר את עצמו כנוצרי ומגיע לישראל והתגייס לצבא״, אומר זיו, ״הוא לא רק בא לשרת כדי לחזור, הוא גם רצה לחיות בארץ״. הוא מספר כי לישינסקי הביא גם את משפחתו לעלות ארצה: ״הם הגיעו לארץ. אני לא יודע איפה הם חיים היום, אבל בזמנו כן״.

לאחר שירותו הצבאי ולימודיו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת רייכמן, בחר לישינסקי בקריירה דיפלומטית. ״הוא באמת החליט להקדיש את החיים שלו למען מדינת ישראל. הדרך שבחר היא דרך דיפלומטית״, מסביר זיו.

זיו מספר כי לישינסקי האמין כי ״שם הוא יכול להביא לשינוי הגדול ביותר, גם עם ידע השפות, עם האזרחויות, עם היכולת שלו באמת, נקרא לזה הבינלאומיות שלו, להגן על ישראל ולשפר את מצבנו ומעמדנו בעולם״.

בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם החל לעבוד בתחילת 2023, שימש לישינסקי כעוזר מחקר במחלקה הפוליטית בנושאי המזרח התיכון וצפון אפריקה, בעוד שמילגרם עבדה במחלקת הדיפלומטיה הציבורית. זיו מתאר אדם צעיר שהתעניין בעיקר ב״ציונות, אסטרטגיה ודיפלומטיה״, לצד לימודי פילוסופיה ותחומי דעת נוספים. ״הוא היה תלמיד מאוד מאוד טוב. בחור שקט, צנוע, חייכן. מופת לחיקוי״, מספר זיו.

זיו מבהיר כי אמונתו הדתית של לישינסקי הייתה משמעותית בדרך שבה בחר. ״הוא הגדיר את עצמו כנוצרי אוונגליסטי״. ״ואם להשתמש במילותיו שלו, הוא אמר: ׳כנוצרי שקורא את התנ״ך, התמיכה והאהבה לישראל היא פשוט נגזרת משם. אני לא רואה איך זה יכול להיות אחרת׳״.

השיחה האחרונה בין זיו ללישינסקי התקיימה לפני כשנה. ״כשדיברתי איתו פעם אחרונה, הוא אמר לי שהוא באמת רוצה להיות עוד קצת בוושינגטון ולחזור לארץ. הוא ראה את החיים שלו כאן״. גם בשיחה הזו בלטה מחויבותו לדיפלומטיה. ״בשיחה האחרונה שלנו, כשדיברנו, שאלתי אותו באופן ישיר אם הוא ראה את העתיד שלו בדיפלומטיה. הוא אמר שכן״.

זיו מתרגש כשהוא מסכם את המשמעות של סיפורו של לישינסקי. ״בלי להגיד דברים גדולים מדי - הרבה ישראלים ויהודים יכולים ללמוד ציונות מאנשים כמוהו. הוא הראה איך זה להיות ציוני בלי להיות ציני״.