בצל המלחמה באיראן: הצעד החריג של צבא סין

צבא טיוואן כבר התרגל לראות ולעקוב אחר פעילות כלי טיס של "צבא השחרור העממי של סין" החגים בסמוך לאי.לפעמים רק בודדים מהם מופיעים ולפעמים עשרות, אךנוכחותם קבועה בשטח. לכן, כאשר המטוסים הפסיקו לפתע להגיע למשך כמעט שבועיים, השקט הפך למאיים מתמיד.

הבוקר (חמישי) משרד ההגנה הטיוואני דיווח על חמישה כלי טיס סיניים שפעלו ב־24 השעות האחרונות באזור מצר טיוואן, חלקם חצו את "הקו החציוני" המפריד בין הצדדים. מומחים מציינים כי מדובר בהפוגה הארוכה ביותר בפעילות האווירית הסיניתמאז החלה טאיפיי לפרסם נתונים צבאיים יומיים.

"זהו מצב שונה מכל מה שראינו בהיסטוריה הקרובה בכל הנוגע לפעילות סינית סביב טיוואן", אמר בן לואיס, מייסד פלטפורמת הנתונים PLATracker. "מאז 2020 המגמה הייתה רק בעלייה, וההפוגה הזו מייצגת שינוי משמעותי מאוד".

החל מה־27 בפברואר, רשמה טיוואן 13 ימים רצופים ללא חדירות מטוסי קרב סיניים. למעט אירוע נקודתי ב־6 במרץ, בו זוהו שני כלי טיס בפינה המרוחקת של אזור הזיהוי האווירי (ADIZ), הדפוס הכללי הצביע על שבירה מוחלטת שלשגרת ההתגרויות שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות.

השקט המפתיע הוביל לשלל השערות בקרב אנליסטים: תיאוריה מרכזית גורסת כי בייג'ינג מנסה למנוע הסלמה לפני פגישתם המתוכננת של המנהיג הסיני שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהמשך החודש. "אם הייתי צריך להמר, הייתי שם את הכסף על ביקור טראמפ כמניע," ציין לואיס.

חלק מהפרשנויות מציעות שהמלחמה באזורנווהשפעתה על שוקי האנרגיה העולמייםהינן גורמים אפשריים להסטת הקשב הסיני, חלקם מציינים גם את סיומם של כינוסי הפרלמנט השנתיים בבייג'ינג, תקופה שבה נרשמה לעיתים האטה מסוימת בפעילות צבאית.

למרות השקט בשמיים, שר ההגנה הטייוואני, וולינגטון קו, קרא השבוע לנקוט משנה זהירות. לדבריו,הפעילות הימית הסינית סביב האי לא פסקה לרגע. "יש הרבה תיאוריות, אבל אנחנו רואים ספינות מלחמה סיניות פועלות כאן מדי יום. המאמצים להפוך את מצר טאיוואן ל'מים פנימיים' של סין לא נעצרו" וחידוש הטיסות של צבא סין לא מבשרות בהכרח על חזרה מלאה לשגרה.

טייוואן מתפקדת כמדינה דה-פקטו מאז שכוחות הקומינטאנג וממשלת "הרפובליקה הסינית" נמלטו אליה ב-1949, לאחר שהפסידו למפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג במלחמת האזרחים הסינית. מאז, סין תובעת בעלות על האי ורואה בו "מחוז מורד". בטייוואן, שמתפקדת כדמוקרטיה פרלמנטרית מאז שנות ה-90', עלתה לשלטון בעשור האחרון המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית (DPP) הדוגלת בעצמאות טייוואן מסין היבשתית.

במהלך השנה האחרונה המתיחות סביב האי הדמוקרטי הקטן גאתה- נשיא טיוואן, לאי צ'ינג־טה, אמר כיבייג'ינג "שואפת להשלים את 'האיחוד הצבאי של טייוואן' עד 2027", והמירוץ לחימוש והגנה הוא נגד השעון, לאי הוסיף כי טייוואן תחזק את היכולות הצבאיות שלה ותבנה מערך הרתעה בהתאם.

בייג'ינג וטוקיו החליפו עקיצות ואמרות חריפותואף פעלו במישור הכלכלי-תרבותי אחת נגד השנייה בעקבות הערות שלראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י אשתקד בה ציינה כימתקפה על טיוואן יכולה להיחשב בעיני יפן כ"איום קיומי" עליה ולגרור ממנה תגובה צבאית.